ארגון החמאס יצא בהצהרה כי הוא נחוש ללכוד את רוצחי ולוכדי פעיל זכויות האדם האיטלקי, וויטוריו אריגוני. אני מתקשה להאמין כי ארגון החמאס הפך לפתע עורו, והפך עצמו לארגון הומני המנסה ללכוד ולאסור את כל עושי המהומות ברצועת-עזה מתוך ניסיון להשליט סדר. ארגון החמאס נותר ארגון החמאס, וכהרגלו ניתן לראות כאן פעולות הנובעות מפחד ומפאניקה של ממש בכדי להשיג מטרות ואינטרסים פנימיים של הארגון.
במידה ואתם מתקשים להיזכר מיהו אריגוני, אספר לכם כי מדובר בפעיל זכויות-אדם שנהג לפעול רבות בעזה. שמו הלך לפניו, ומיעוט הפלשתינים ששאף לכינון של שלום ושל סדר בעזה של חמאס הכיר אותו היטב. אריגוני הגיע לעזה מאיטליה. לפי חבריו, המתבטאים לאחרונה רבות בכל אמצעי התקשורת השונים, מותו לא היה לשווא: האדם הזה הותיר אחריו שובל של אידאולוגיית שלום ואחווה, ללא הפרדה של צבע עור, מוצא או מין. בשבוע שעבר נלכד אריגוני ע"י מחבלים. לאחר אולטימטום של כ-30 שעות שניתן בכדי לשחרר את מנהיגי אירגון הטרור שלכד אותו ולאחר שהדרישות לא בוצעו כלל, נרצח אריגוני ע"י שוביו בחניקה. אמש פירסם ארגון החמאס את תמונות שוביו של אריגוני, תוך שהוא משחרר אמירה כי השובים יילכדו וייתנו את הדין.
חשוב שנבין כי מבחינת העולם, בעזה קיימת מרות שלטת אחת בלבד: ארגון החמאס. כל ירי התמ"ס המתבצע לעבר ישראל הוא באחריות הארגון, ועצירה או הפעלה של ירי זה תלוי בבכירי האירגון בלבד. גם ארגון החמאס מעוניין לשמר את הסטאטוס קוו הזה. ארגון זה הגיע לשלטון באופן דמוקרטי, השתלט על הרצועה ומעוניין להמשיך להשליט סדר ברצועת-עזה לפי שיטותיו שלו. בעולם לא יציב כמו שלנו, סימן אחד לחולשה הוא צוהר להפיכות, להרג ולהשתלטות של כוחות אחרים. בפועל, בעזה פועלים מס' ארגונים שונים. המס' דינאמי, משום שמידי יום מוקם ארגון פיראטי אחר, המחויב להוכיח את הרלוונטיות שלו בפני כולם. כמובן שהדבר נעשה על חשבוננו. ירי תמ"ס הוא רק חלק מן ההוכחות. גורם דינאמי נוסף הפועל לאחרונה בעזה הוא ארגון אל-קאעידה. ארגון זה ראה כבר לפני יותר משנתיים ברצועת-עזה קרקע פורה להתפתחות. השתלטותו של ארגון שכ"כ עוין את ישראל כחמאס, חוסר היכולת של ישראל לפעול באופן חופשי בתוך רצועת-עזה גרמו לבכירי הארגון לבחור ברצועת-עזה כנקודה ממנה יתחילו בפעילותם העוינת נגד ישראל. הוכחה לכך שאל-קאעידה מתחיל להרים את ראשו ברצועת-עזה ניתן לראות במבט חטוף על רשימת השובים של פעיל זכויות האדם אריגוני: אחד מהם, אזרח ירדני במקורו, פעיל אל-קאעידה בשם עבד אל-רחמן מוחמד אל-בריזאת.
ארגון החמאס חושש מאוד. חטיפה של גורם כמו אריגוני היא בהחלט עלייה בסקאלת החומרה של פעילויות הטרור שבית היוצר שלהן הוא עזה. ארגון החמאס גם לא כשיר לפעילויות כאלו, פשוט משום שאיננו מעוניין בפעילויות שכאלה. המטרה שלו היא אחת: מדינת-ישראל. גורמים כמו אריגוני מסייעים לארגון לשמר את תדמית הקורבן החף-מפשע, וכאשר קורים אירועים כמו חטיפתו של אריגוני, מתחילות לצוף אל מעל השטח שאלות ותמיהות, שספק אם מסייעות במאום לארגון החמאס: אז מי, בעצם, שולט ברצועת-עזה כעת? מבחינת חמאס, במידה וזה יעבור על האירוע בשתיקה, גם בפני העולם וגם בפני כלל הגורמים בתוך רצועת-עזה הוא יוכח בשיא חולשתו. מעבר על אירוע כזה לסדר היום דינה כאמירה שאירועים כאלה מקובלים. דבר כזה לא רק שלא יועיל לדתמיתו של החמאס בפני מדינות-העולם, כי אם יעניק לגיטימציה לשאר אירגוני הטרור ברצועה (שמטרתם הינה מטרתו של חמאס – מדינת-ישראל) להפסיק לאכוף את אמירתיו של שלטון חמאס. לא לשווא התקשה הארגון בכינונה של הפסקת-אש מיידית בעזה לאחר ירי טיל ה'קורנט' לעבר האוטובוס באזור נחל-עוז: ארגונים רבים המשיכו בתכנון פעילויות עוינות, תוך התעלמות מוחלטת מאמירות שלטון חמאס. מעבר על אירוע כמו אירוע אריגוני דינו איבוד השליטה ואחיזה בתמונה הרחבה של ארגון החמאס. זוהי הדרך לעבר דה-לגיטימציה של הארגון בעזה.
חמאס נחוש ללכוד את שוביו של אריגוני ולמצות עמם את הדין (בדרכו שלו, כמובן). ראשי הארגון מבינים כי הם נלחמים כאן על הלגיטימציה שלהם עצמם. דווקא כעת, כאשר כל המזרח-התיכון איננו יציב, וכל גפרור של חולשה עלול להציתו פעם נוספת, ארגון החמאס מתעקש לשדר "עסקים כרגיל". התערבותו הבוטה של ארגון אל-קאעידה – על אפם וחמתם של בכירי חמאס – מפריע לארגון לבצע את שלו. וזו גם הסיבה, שבגללה הארגון יוצא כמעט באופן מופגן כנגד ארגון אל-קאעידה, כשזה מפרסם תמונות מבוקשים של פעילי ארגון אל-קאעידה. אומנם גורל המערכה הזו לוט בערפל, אך בהחלט ראוי שידאיג אותנו: עם כל חוסר חיבתנו לארגון החמאס, ביום בו תאבד הלגיטימציה של הארגון בתוך רצועת-עזה, הגזרה תתחמם ומבצע נרחב שלנו בתוככי רצועת-עזה יהיה רק עניין של זמן.