בלילה, כשאני שוכבת לישון,
אני נכנסת לעולם הדמיון,
ממנו אוכל להגיע ולהיות בכל מקום
בלי להרגיש בכלל שאני בחלום.
בעולם הדמיון אני מאוד עסוקה.
לפעמים אני מורה, לפעמים אני מלכה.
לפעמים מלחינה, לפעמים סופרת,
לפעמים אני אפילו זמרת מוכרת.
אבל תמיד, כשאני מתעוררת,
אל עצמי אני חוזרת,
וחושבת שלהיות אחרת זה כיף,
אך לפעמים גם מעייף.
לכן תמיד עדיף לי וכדאי
להיות אני - ודי!
