האבן בדרך לאוקיינוס. אולי יתמזל מזלו של מישהו וימצא את האבן, אבל מי יודע....... לפני די הרבה זמן בארץ רחוקה וגם קרובה, תלוי איפה אתה גר, על מדף של חנות מזלות הייתה מונחת אבן שמביאה מזל למוצא אותה, אבל גורל איום לגונב אותה. את האבן הקסומה מצא בעל חנות המזלות בטיולו האחרון במדבר.
מזל טוב פקד את בעל החנות ועסקיו לבלבו ופרחו. על מגש של כסף הייתה מונחת האבן, ואף אחד לא ידע את סודה הקסום. ביום נורא אחד אשתו של המוכר נפטרה, הוא נקלע לקשיים ובלית ברירה נאלץ בעל החנות למכור את החנות ואת ותכולתה. לאחר מכירת החנות הגיעו הבעלים החדשים, אך שוד ושבר! האדון שקנה את החנות היה שלומיאל וכאשר ניקה את האבנים לא שם לב שהאבן הקסומה נפלה לה בפינה מרוחקת. יום אחד נכנסה אישה מבוגרת ונכדה בן ה-7 לחנות במטרה לקנות אבן שאולי תשפר את איכות שנותיה האחרונות של האישה.
בזמן שהמוכר הציג את האבנים מצא הנכד, ארז שמו, את האבן ולקח אותה, ארז ידע כי האבן אמורה להיות על המדף הגדול ממבטים חפוזים ששלח כשבקר בחנות בעבר. כשסיימה סבתו את הקניות יצא ארז ביחד אם האבן בחפזון מהחנות. ואכן מזל רע מאוד פקד את המשפחה האומללה , סבתו האהובה מתה יום למחרת ואם לא די בכך אביו התגרש מאמו.
יום אחד בשעת הניקיון של אימו , שהייתה כעוסה על בנה שאכל חטיפים כל היום ושיחק בפלייסטיישן זרקה את האבן לזבל כי לפי דעתה הייתה חסרת שימוש. וכך מצאה עצמה האבן בדרך למזבלה. לפני שזרקו את הזבל לאתר הפסולת לקח הנהג את האבן וחשב לעצמו, לידידי חיים יש יום הולדת ואבן מקסימה זו תהיה מתנה מושלמת, וכך האבן מצאה את עצמה בדרך לקפריסין לחיים הידיד.
חיים שמח כשקיבל את המתנה, אך לא מצא לאבן כל שימוש לכן מצאה את עצמה על מדף מאובק. אשתו של חיים תמיד רדפה אחריו כי תמיד היה קצת מפוזר ומבולגן, היא ביקשה לזרוק את האבן המאובקת אבל חיים תמיד התנגד. יום אחד כשחיים היה בעבודה אשתו החליטה לזרוק את האבן ומכיוון שגרו ליד הים האבן הגיעה לגלים, ונשטפה הרחק משם.
