מה כבר לא נאמר על הרכבת ועובדיה? - עובדי הרכבת פרצו בשבוע שעבר בשביתה פראית וללא כל התראה מראש ותקעו חצי מדינה. זמן מה קודם לכן, היינו עדים לשרשרת תקלות / תאונות ושאר אירועים כולם מצד הרכבת ורק בנס לא נגרם אסון גדול ורב נפגעים. במשך שנים שימשה הרכבת מגרש משחקים למקורבים למיניהם או תחנת בינים לג'וב הבא. הקופה הציבורית נסחטה עד תום. נוסעי הרכבת הצביעו ברגליים ונסעו בפרייבט. לאחרונה נעשו פה ושם ניסיונות להביא את הרכבת למצב קרוב או קרוב ככל הניתן למקובל בעולם המערבי ואפילו נראו ניצני הצלחה פה ושם. אני, לאחר מעל 35 שנה שלא התקרבתי לרכבת החלטתי לנסות גם אני לנסוע לרכבת ליום פגישות ולהשאיר את הרכב בתחנה. מעולם לא הצטערתי על מהלך שעשיתי כפי שהצטערתי על ניסיון זה. בבוקר יום ראשון, הרכבת הייתה פשוטו כמשמעו "מפוצצת" חיילים ונוסעים, עד כדי שמעבר לעובדה שנסעתי בעמידה, יכולתי אפילו להרשות לעצמי שלא לאחוז בכלום - מהצפיפות לא היה סיכוי שאזוז לשום מקום בטח שלא ליפול. לתל אביב הגעתי עייף, עצבני ומזיע, ואחרי שדרכתי על כמה חיילים שישנו על רצפת הקרון פשוט ברחתי בתחנה הראשונה מהרכבת. כולם אמרו לי "מה אתה לא יודע שביום ראשון וחמישי הרכבת מפוצצת?", לא אני לא יודע אבל בטוח שמנהלי הרכבת ידעו ויודעים, מדוע לא הוסיפו קרונות?, הרי אילו חלילה היה קורה אירוע אפילו המאבטחים לא היו יכולים לזוז בתוך הרכבת. זו אינה אשמת העובדים, גם התאונות והתקלות הם לא אשמת העובדים, אפילו סחיטת הקופה והפיכת הרכבת לתחנת בינים לא באשמת העובדים - זה הכל באשמת ההנהלה, והממונים והמנהלים והשר. אשמת העובדים היא הדרך והאופן שבו הם בחרו למחות - אילו היו מוחים בצורה שלא הייתה פוגעת בציבור אלא בהנהלה ובנהנתני הג'וב לא רק שלא היו הופכים ליעד לכעס אלא להפך הציבור היה תומך בהם. אין ספק שיש לסגור את הרכבת, ולבצע בה מהפיכה רצינית, יש להבטיח שהעובדים לא יהיו אלה אשר ישלמו את מחיר השינוי שכן הם אינם בעמדה שיכולה הייתה לגרום לבעיתיות הקיימת, הקרדיט לזה כאמור שייך למנהלים ולממונים - אותם יש לשלח הבייתה תוך איזכור כושר ניהולם המוצלח כפי שהיו בודאי דורשים עם המעבר לג'וב הבא יחד עם בונוס כזה או אחר או מצנח זהב כמקובל במחוזותינו. יש לטפל ברכת כפי שמטפלים באיבר הנגוע בגנגרנה - קודם כל חובה לכרות את האיבר הנגוע ואחר כך יש לטפל ולשקם את הגוף.