תורת הנאום

זהו זה, אנחנו אחרי הנאומים והשמיים עדיין מאיימים ליפול עלינו כמו לפני הנאומים. המציאות כבר אינה מתחשבת ברטוריקה של מנהיגים. הדיבורים לחוּד וההתנהלות אחרת. הנאום המצוי כיום נעדר את האתוֹס המכונן שיכול להניע ולסחוף המונים לשינוי פני המציאות. נאום "מבריק" יכול לכל היותר לסחוף מחיאות כפיים, שריקות בּוּז וּביקורות מהללות או שוחטות. המציאות במקום אחר. המדיניות עצמה נרקמת בחדרי חדרים, בניירות עמדה סודיים ובדיונים שעיקרם תחבולות. הנאום כיום הוא דיבור מן הפה ולחוץ ולא תיתכן בו משמעות מעשית. כל מילה נשקלת, כל חרוז מכוּוָן וכל בֶּן-גָּוֶן נבחר בקפידה. ואם הנימוק אינו משכנע דָּיוֹ מדגישים אותו עם פאתוס כמו היה זה לוגוס. במידה מסוימת, נאום הוא הליכה בשדה מוקשים עם אמצעים טכנולוגיים יעילים. כל תלולית עפר חשודה וכל נחיל נמלים מחייב איגוף. המטרה היא לחצות את השטח אל הקרקע שמעבר לו בשלום. מעין הליכה פיתולית על ביצים. בזהירות מירבית. אז עושים סיעור מוחות, מערימים מונחים ומושגים, מתבלים בתנ"ך מדרש ואגדה, מביאים ציטוטים ממשוררים ונביאים, כותבים ומוחקים, ואחרי שמגבשים את הנאום יושב לו הנואם לבדו לשפץ ולשנן את הגהותיו. אל תטעו, זה מה שהיו לנו בימים האחרונים - נאומי הגהות. דברים מפורשים ממש חייבים להיעדר מן הנאום. מדובר פה על מראית עין ומשמע אוזן. ככל שהדברים המעורפלים נשמעים מפורשים וככל שהנואם שולט במונולוג שלו, הציון גבוה יותר. כל הפרשנים ה"מלומדים" המנתחים את הנאום, בין אם הם משבחים ובין אם הם קוטלים, אינם מבינים את העובדה הפשוטה שהם כבר נפלו בפח היקוש שזימנו להם הנאום עם הנואם. הם מתייחסים כבר לתוכן הנאום שלא יכול להיות בו דבר וחצי דבר, והנואם יכול לצחוק כל הדרך אל הנאום הבא. למחרת הנאום מתפרסמות דעות ופרשנויות לרוב, לחיוב ולשלילה, מבלי לשים לב שאנשי התקשורת עושים בדיוק את רצון הנואם - הם מעניקים לו רוחב יריעה. ראו כמה עמודים וכמה שעות שידור קושש לעצמו בנימין נתניהו. כאמור, אנחנו עכשיו בתקופה של "אחרי הנאומים". אפשר להירגע. שום דבר לא השתנה. הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו ים. האיום הקיומי נשאר אִיום והפתרון עלוּם. אין מה להתקשקֵש על הניסוחים שהיו או לא היו. מה שנאמר נאמר, ומה שלא נאמר לא נאמר מכוח החלטה שלא ייאמר. בל נהיה תמימים. היו לנו כבר נאומים חוצבי להבות ששלהבתם דעכה בכיפוי "צוֹפִי". ההתרחשויות שיתחוללו על האדמה הזאת לא יתקיימו לאור או לחושך הנאומים. המציאות היא בת תנועה שאינה שוקטת על שמריה ואף על-פי כן נוע תנוע...