החוצפה של סניגורי משה קצב

עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר, אבי לביא ומיקי חובה הם הסניגורים של משה קצב. משרדיהם נחשבים למשרדי צמרת בקרב עורכי הדין. יש להם תפקיד לא קל ולא פשוט במלאכת ההגנה על הלקוח ששימש בעבר בכהונה הרמה ביותר בישראל – נשיא המדינה, ולרוע מזלו ולבושת המדינה הגיע לאן שהגיע. לסניגורים יש ידע משפטי, ניסיון והיכרות טובה עם הליכי המשפט בישראל. יש להם יוקרה ומתברר עתה כי יש להם גם תעוזה. לא מכבר הגישו הסניגורים המלומדים והמכובדים בקשה לבית המשפט העליון: לדחות את מועדי שמיעת הערעור של הנשיא לשעבר על הרשעתו הכבדה והקשה בבית המשפט המחוזי. בבקשה קודמת שהגישו לא מכבר לבית המשפט העליון, ביקשו בנימוקים שונים לדחות את ביצוע כניסתו לכלא של מרשם האמור – משה קצב - על-פי גזר הדין שהושת עליו על-ידי שופטי בית המשפט המחוזי. הם הצליחו בכך. נקבע כי ביצוע העונש יידחה עד למיצוי ערעורו של הנשיא לשעבר בבית המשפט העליון. משה קצב עדיין חופשי בביתו. בית המשפט העליון קבע עם זאת כי על-מנת שלא לגרום להתמשכות ההליכים, יישמע ערעורו של הנשיא לשעבר מחוץ לסדר הדיונים הרגיל ויתקיים בחודש אוגוסט הקרוב, במהלך פגרת בית המשפט, במשך שלושה ימים רצופים. הפסיקה הסופית תהיה בתום הדיונים. החלטה זו אינה נושאת חן בעיני הסניגוריה, ועורכי הדין המלומדים הגישו באחרונה בקשה מיוחדת לבית המשפט העליון, לדחות את מועדי הדיון. מדוע? בחודש אוגוסט, חודש הפגרה, הם תכננו לצאת לחופשה עם משפחותיהם. קיום הדיון בערעור באותו זמן יצריך לבטל את המתוכנן ויגרום עוגמת נפש להם ולבני המשפחה. הסניגורים טוענים כי "נקבעו זה מכבר חופשות מתוכננות עם בני משפחתם במהלך חודש אוגוסט בפגרת הקיץ של בתי המשפט, וביטולן ו/או דחייתן יש בהן עוגמת נפש רבה, בעיקר למשפחות הסנגורים". הם מוסיפים כי קצב משוחרר בתנאים מגבילים ואינו נמצא מאחורי סורג ובריח, ולפיכך קיום הדיון בדחיפות במהלך ימי הפגרה הוא מהלך קיצוני הפוגע בחייהם הפרטיים של הסניגורים ובבני משפחותיהם, בצורה שאינה נדרשת. הם מציינים גם כי "אין צורך להכביר מילים בדבר מהות ומשמעות פגרת המשפט. עבודת הסנגור מפרכת, פיזית ונפשית, והצורך למלא מחדש מצברים בפגרה הוא חיוני ביותר, ולשם כך אכן נקבעה הפגרה לשופטים ולעורכי הדין. אין ביכולת הסנגורים להקצות לעצמם פגרה לאחר חודש ספטמבר, שאז מרוץ העכברים מתחדש במלוא עוזו". נימוק נוסף שהעלו הסניגורים בבקשתם לדחות את הדיון בערר: יום הדיונים הראשון שנקבע הוא ערב תשעה באב ולמחרת הצום עתיד להתקיים דיון נוסף, כך שראוי שבית המשפט העליון "יתחשב ברגשות השומרים מצוות ונוהגים מנהגי אבל וצום ביום זה, כמו קצב ומשפחתו". הסניגורים אומנם מוכנים גם להקדים את שמיעת הערעור, אבל הם יודעים היטב כי מבחינת בית המשפט הדבר אינו אפשרי, שהרי אם היה, הרי מועד הדיון היה נקבע מלכתחילה לתאריך מוקדם יותר... אפשר להעריך כי ביסוד בקשת הסניגורים לדחות את הדיונים בערעור קצב עומדים שני הנימוקים הבאים: נימוק ראשון - הסניגורים באמת מאמינים כי מועדי החופשות הפרטיות שלהם ושל משפחותיהם חשובים יותר מאשר הכרעת הדין הסופית בעניינו של הנשיא לשעבר. הם בעצמם אומרים זאת. הרי קצב אינו נמצא כיום בבית הכלא. התמשכות מצב זה תקופה נוספת לא תפגע בו. אז מדוע למהר? לפתע נעלם הנימוק כי חשוב שהצדק יצא לאור מהר ככל האפשר והפרשה תסתיים. עכשיו, מבחינת הסניגוריה לא בוער דבר... האינטרס הציבורי ימתין מעט, עד שימצו את החופשה. [בסוגרים נציין כי בבקשתם לדחיית מועד הדיון בערר, לא ציינו הסניגורים כי אם בכל זאת ייערך הדיון במועד שנקבע, בעת הפגרה, הרי שגם חופשתם המתוכננת של השופטים תיפגע, וגם זו של נציגי הפרקליטות, וגם זו של כל הצוות הטכני התומך. אי-הנעימות לכל אלה אינה משחקת תפקיד בנימוקים. רק חופשתם של הסניגורים ובני משפחתם היא הקובעת בנימוקי הבקשה.] נימוק שני – כנראה שצוות ההגנה של קצב מאמין שמבחינה משפטית ואחרי כל הנימוקים שיעלו בערעור, יגזור בית המשפט העליון על הנשיא לשעבר עונש מאסר בפועל של כמה שנים, בצירוף "חותמת החרפה" האישית והציבורית. גם אם יפחיתו לו תקופה מסוימת משבע שנות המאסר שנגזרו עליו, בבית המשפט המחוזי, עדיין יישלח לכלא. אם זה המצב, מדוע מתפלאים שהם מבקשים לדחות את הדיון ומדוע כרגע אין דחיפות מבחינתם למצות את ההליכים? עוד משהו לפני סיום: נראה שיש ביסוד בקשת דחיית הדיון של הסניגורים עוד נימוק המתווסף לשני הנימוקים הקודמים. ניתן לתמצת אותו במילה אחת: חוצפה. איך שלא יגלגלו בלשונם ויעלו נימוקים שונים ומשונים לביסוס טענותיהם, בקשתם לדחיית הליכי הערעור היא חוצפה במיטבה. היום (ב', 30.5.11) נמסר כי בית המשפט העליון דחה את בקשת הסניגורים. יחד עם זאת קבע כי מועד הדיונים בערר יוקדם ביום אחד על-מנת שלא ייפול בצום תשעה באב. חבל שלא נקבע גם כי ישולמו הוצאות אישיות בסכום נכבד על-ידי הסניגורים המלומדים והחצופים.