המחזמר "גבירתי הנאוה" הנו אחד המחזמרים העתיקים המפורסמים. כתב אותו אלן ג'י לרנר עפ'י "פיגמליון" מאת ברנרד שאו עם מוזיקה מאת פרדריק לאו. ראיתי אותו פעמים רבות הן בארץ והן בחו"ל בגירסאות שונות ובהפקות שונות. מציגים אותו החל בשנת 1956.בארץ הוצג פעמים רבות. בבית צבי הוצג ב-1985 עם ריטה בתפקיד הראשי ואפשר לומר כי זו הייתה התחלת הקריארה שלה כזמרת. שנה לאחר מכן היא כבר שיחקה בתפקיד הראשי כאשר הוצג בהבימה. אם אינני טועה זו ההפקה השלישית בבית צבי. את ההפקה הנוכחית מביים עידו רוזנברג בוגר בית צבי.הנוסח העברי של דן אלמגור ושרגא פרידמן. ההפקה יוקרתית מושקעת ככל המחזמרים המועלים מעל במה זו. נהנתי ביותר מההפקה למרות שכל המוזיקה והתמליל היו מוכרים לי היטב. אין זו הפקה מודרנית או שונה בהרבה בקונספציה מההפקות שהוצגו עד כה.העליזות,רוח הנעורים, הביצועים היפים של השירים והתפקידים השונים וכן המשחק המסוגנן והטוב של המשתתפים הוסיפו ענין רב להפקה. למרות שתוכן המחזמר ידוע ביותר אחזור עליו בקצרה. פרופסור לפונטיקה - היגנס-אבי גבריאלוב מתערב עם בלשן-קולונל פיקרינג-עומר זמרי שיכול להפוך מוכרת פרחים המדברת אנגלית מאשפתות -"ליכלוכית האשפתות" - לייזה דוליטל - יעל יקל ללידי הדוברת אנגלית רהוטה של השכבות הגבוהות באנגליה. ההצלחה כבירה. לייזה מתאהבת בפרופסור הרואה בה רק חפץ הניתן לשינוי. כרגיל במחזמרים הקהל צריך לצאת בהרגשה טובה וגם כאן הוא אינו יוצא מקופח. רבים הם הריקודים עפ'י הכוריאוגרפיה של מיטל דמארי.הם יפים,הם מגוונים,הם שונים ,המוניים ומבוצעים היטב.תענוג לראות את השחקנים הצעירים שאינם רקדנים מבצעים אותם היטב בחן ובכשרון רב. השירים הידועים לכל בוצעו ע'י בעלי התפקידים הראשיים והמקהלה בצורה מעולה. בתפקידים הראשיים שני מבצעים לכל תפקיד המתחלפים לסרוגין. בהופעה שראיתי שיחקה ושרה בתפקיד מוכרת הפרחים יעל יקל. היא הייתה מעולה.יש לה קול ערב נהדר ומשחקה היה מלא שינויים, המחוייבים עפ'י תפקידה, ממוכרת המונית ללידי מושלמת. היא אכן הייתה בתחילה מוכרת המונית ,עברה מטמורפוזה מוצלחת ביותר והפכה ללידי.התרשמתי ממנה ביותר. היא כובשת את הבמה בנוכחות שאי-אפשר להתעלם ממנה. תפקיד זה שימש פעם כקרש קפיצה לזמרת ולפי הנתונים של יקל אין כל מניעה שקפיצה כזו תתרחש פעם נוספת... אבי גבריאלוב גילם תפקיד שבטח בעצמו. הוא היה שחצן, התייחס אל לייזה כתלמידתו בלבד. היה אנוכי. חשוב היה לו שהצליח ולא חשב מה יהיה עם תלמידתו. הצליח בהתערבות.הוא אמר על לייזה שהיא "בת אשפתות חסרת לב" בעוד הוא היה חסר הלב. הוא עפ'י התפקיד היה חסר קצת חיבה, קצת חום וראה בלייזה הרגל קבוע שנפסק פתאום. כל זה עד שהעמידו אותו במקומו ושינה את גישתו. הוא ביטא זאת מצויין. תפקידו הנו תפקיד של שחקן יותר מאשר זמר אך הוא ביצע את שניהם בצורה יפה ביותר. עומר זימרי היה טוב מאוד.מאופק,אנושי,מתחשב שעצר במקצת את שחצנותו של חברו. ניצן ינקלביץ -פרדי המחזר אחרי לייזה-היה מהודר,יצוגי ,מצויין והנעים בקולו הערב כתמיד. רן גוזי היה מעולה בתפקיד אביה השתיין של לייזה. הוא שחקן, זמר ורקדן מעולה שביצע את תפקידו בהומור מסוים.ביצוע השירים שביצע בקולו המיוחד היו נפלאים ,יודע היטב להגיש שיר וזכה למחיאות כפיים שבהחלט הגיעו לו. הוא גילם תפקיד של חכם פילוסוף עם חוכמת חיים -גאון פילוסופי ממדרגה ראשונה ועשה זאת היטב. השתתפו עוד יפעת מאור,מתנאל בראשי, רביב מדר, איציק צדיק, אבירם קליך, נלי צ'רנוברוב, ליאור גלרון, לילך אליאש ועוד. צוות גדול ונפלא שביצע את המחזמר בצורה נהדרת ובכשרון רב. הנהול המוסיקלי של ליאור רונן היה מעולה וכן ביצוע המוזיקה ע'י צוות של 7 נגנים. עיצוב התפאורה- נגה בן ישע היה יפה, יעיל והתאים לסצינות השונות. בתלבושות -ענבר שפירא הושקע מחשבה ,התאמה לתקופה והן בלטו בפאר וביופי שלהם. דולב ציגל עיצב תאורה נהדרת מלאת אור וצבע. דוקי עצמון מוכיחה את עצמה כמדריכת קול טובה מאוד. היה זה מחזמר ישן שלא נס חינו וחודש והוצג כעת ברוב כשרון ופאר להנאת הקהל הנוהר אליו בהמוניו וממלא את האולם ערב ערב ולפעמים כמה פעמים ביום. לראות או לא לראות: מחזמר נהדר הבוצע היטב והגורם הנאה שלמה לצופיו. מומלץ בחום רב.