יום א', ה- 5 ביוני 2011 הוכרז על-ידי הפלשתינים כיום הנקסה - מושג המציין את הנכבה של 1967, ניסיונם השני ולא האחרון של הערבים והפלשתינים להשמיד את המדינה היהודית. מן המתפרסם בתקשורת, מפקדי גדודים בצה"ל, עליהם הוטלה המשימה לבלום בגופם את צונאמי האדם העכור והמאיים הזה, פנו לדרג הפוקד הבכיר של הצבא בבקשה לתת להם הנחיות כיצד ואיך לפעול בנסיבות הללו כדי לעצור את זרם האדם הזה. לכולם ברור שכניעה לטרור הזה, המנסה להתהדר בסיסמאות כגון, "מפגיני שלום", "ציבור בלתי חמוש", "הפגנות לא אלימות" פירושו שינוי אסטרטגי חמור וחסר תקדים המחזיר את הסכסוך למלחמה אזרחית המעורבת בהכרח במלחמה סדירה המתגלגלת לעימות מזרח תיכוני כולל, דוגמת מלחמת 1948 אם לא גרוע מכך. ידיעה זו חייבת להדליק אורות אדומים לכל מי שמכיר את תרבות הטפלון שהשתרשה לצערנו בקרב חלק ממפקדי צה"ל, ורב אלוף אהוד ברק באסון צאלים, שהוא מראשי הזורעים את זרעי הפורענות של הבריחה מאחריות בצה"ל. שוב נקרא הדרג הנמוך של המפקדים והטוראים לקחת אחריות על מחדלים ובריחה של מפקדיהם. לנגד עיניהם של אלה עומדת הדילמה של ה-15 במאי 2001 סמוך לצהריי היום כשהמון פרוע ואלים פרץ את הגדרות בגבעת הצעקות ליד מג'דל שמס, עבר בשלום את המוקשים (אם אכן טרח מישהו לטמון שם) והציף את העיירה הדרוזית בדגלי אשף סוריה וחיזבאללה. עשרות מהם (כמה איש לא יודע) חדרו לשטח ישראל והגיעו בעזרת ערוץ 10 עיתונאים ואנשי שמאל קיצוני לשידורי תעמולה חינם ברשתות השידור הישראליות. אחרים חדרו ליהודה ושומרון ("הגדה" בפיהם של עיתונאינו הבקיאים בידיעת הארץ) והשב"כ עדיין ממשיך לחפש אחריהם. שר הביטחון שהתראיין לאחר הפלישה הזו היה כהרגלו זחוח "ואנדר-סטייטמנט" בתארו את הפיאסקו המביש הזה "כדבר לא טוב שקרה לנו שם". באמת מר ברק? דבר לא טוב, אולי "שיטת הסמוך והאפארטאצ' " ממשיכה להתנהל במערכת שאתה אחראי לה מיניסטריאלית? מה עוד צריכים המג"דים לחשוב כאשר אתה שיבחת את מפקד הכוח במג'דל שמס על כך שלא ירה והרג בפורצים ונתן להם לחדור באין מפריע? האם הבריחה מאחריות במסווה של תקינות-פוליטית מוגת לב בנוסח: "זה לא בעיה צבאית אלא בעיה מדינית" חוזרת אלינו שוב כבמורנג"?, האם הגישה הביזיונית הזו אותה הנהיג אלוף פקוד מרכז עמרם מצנע באינתיפאדה הראשונה ובגבוי הרמטכ"ל דאז, דן שומרון חוזרת אלינו שוב עם שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ? לפחות אז התבטא שר הביטחון יצחק רבין המנוח שאמר לצבא שצריך "לשבור להם את העצמות", ואילו מחליפו היום מדבר כאילו הפגנה קטנה של כמה פורעים מתרחשת לה היום, ושהצבא ישבור לעצמו את הראש. אלא שהרמטכ"ל לא רוצה, כנראה בראשית דרכו להסתמן "כפושע מלחמה", וכך אף לא אלופי פיקודיו, ואז המג"ד והטוראים צריכים להחליט האם לבלום את ההמון בכל מחיר - ו"בכל מחיר" עלול להיות מאות פצועים והרוגים, או להקטין ראש כמו המפקד של כוח מג'דל שמס לפני שבועיים, שעוד זכה "לשבחים" על שלא פעל בכל מחיר נגד הפולשים. מה יקרה ביום ראשון 5 ביוני 2010 בגבולות ישראל? בתוך שטחי המדינה ביו"ש, בגליל, בנגב? האם אירועי אוקטובר 2000 יחזרו? האם יצליחו הפלשתינים ועוזריהם מהחיזבאללה והסורים לכבוש ישוב יהודי בגליל, רמת הגולן? האם לקחו בחשבון את ההגמ"ר ברחבי ישראל ככוח בלימה משני במקרה של הצלחת הפלישה?. האם יקבלו המפקדים פקודות ברורות מלשכת השר וממנה את לשכת הרמטכ"ל? האם במקרה של הרוגים רבים מקרב הפולשים יעמידו לדין מג"דים וטוראים? הימים הקרובים יגידו - ומכאן נשלח ברכה אל מפקדי הכוחות הבולמים את האויב הערבי והמוסלמי בגבולותינו, יהי אלוהים בעזריכם, אל תחתו ואל תראו מפניהם!