365 מיליון שקלים לחיזוק כלכלת ירושלים אושרו השבוע על-ידי הממשלה, בישיבה חגיגית במצודת דוד. 290 מיליון שקלים מהסכום הם במסגרת תוכנית 'מרום', תוכנית חומש אותה מקדם ראש הממשלה בשיתוף עם עיריית ירושלים, והרשות לפיתוח העיר.
התוכנית מיועדת לחיזוק כלכלת הבירה באמצעות שני מנועי צמיחה עיקריים. האחד, חיזוק ירושלים כעיר תיירותית, לכך הוקצבו 145.5 מיליון שקלים. והשני מיצובה של העיר כמוקד מחקר, פיתוח ותעשיה בתחום הביו-טכנולוגיה בהיקף תקציבי של 71.4 מיליון שקל. התקציב מיועד למענקים לצורך בניית מעבדות, סיוע במימון מחקר רפואי יישומי, מענקים לחברות שירותים ותמריצים למיזמי ביו- טכנולוגיה יתרת הסכום תוקצה לצעדים משלימים לפיתוח הכלכלי של ירושלים.
בנוסף, יקצה משרד התיירות, סך של עד 75 מיליון שקל, לעידוד בניית בתי מלון בירושלים. התקציב מיועד להגדלת היצע חדרי המלון בבירה כדי להפוך אותה למוקד תיירותי למיליוני תיירים בשנה. בנושא זה, ראש הממשלה אף הודיע על הקמת ועדת שרים בראשותו אשר תסייע בהסרת החסמים הביורוקרטים להגדלת מצאי הקרקעות לבתי מלון בעיר.
גם בתחום ההשכלה החליטה ההמשלה לחזק את בירתנו. ירושלים תצטרף לרשימת אזורי הסיוע, בהם ניתנת מלגה לשנת הלימודים האקדמית הראשונה, לסטודנטים שהם חיילים משוחררים או בוגרי שירות לאומי ואזרחי הלומדים במכללות להשכלה גבוהה. הממשלה אף המליצה בפני מינהל מקרקעי ישראל לאתר קרקע במרכז ירושלים לפעילות מוסד חדש להשכלה גבוהה.
"לפני 44 שנים אוחדה העיר, ואנחנו חזרנו למחוזות אבותינו, היום אנחנו מחזקים את אושיותיה ומסייעים לתושביה". ציין ראש הממשלה והוסיף: "משמעות החלטות הממשלה הינן השקעה של מאות מיליונים לחיזוק כלכלת ירושלים ולהפיכתה למרכז עולמי של ביו-טכנולוגיה. הממשלה והעם מחויבים כאחד לבניין ירושלים - לב האומה, והמחויבות הזאת לירושלים שחוברה לה יחדיו, היא אחד מיסודות האחדות של עם ישראל".
אכן נאום מרגש. נותר לי רק לקוות כי ב.נתניהו, זה אשר אחראי על הקפאת הבנייה בעיר, שמע אותו אף הוא.
43 אחוזים, היה שיעור התעסוקה במחוז ירושלים בשנת 2008, לעומת לעומת 54 אחוזים בשאר מדינת ישראל. הנתונים הובאו בהרצאתה של ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, בכנס "תעסוקה בירושלים" שנערך אשתקד. על-פי ד"ר פלוג, כמחצית מפער זה נובעת מההרכב הדמוגרפי השונה של ירושלים. לפי מפקד האוכלוסין, 35 אחוזים מאוכלוסיית העיר הם ערבים, ו-21 אחוזים חרדים - שתי אוכלוסיות בהם שיעורי התעסוקה - לפחות אלו הרשמיים - נמוכים ביחס לאוכלוסיה.
המחצית השנייה של הפער נובעת מאתגר תעסוקותי מהותי בירושלים. שיעורי התעסוקה בירושלים נמוכים ממקביליהם בשאר המדינה בכל אחת מהקבוצות הדמוגרפיות. בניתוח מדוקדק יותר מתגלים הבדלים מהותיים בתעסוקה בבירה, הן מבחינת ההרכב הענפי, והן מבחינת השכר הממוצע. רק כ-9 אחוזים מהעובדים בירושלים מועסקים בתעשיה, לעומת שיעור כמעט כפול בשאר המדינה. גם שיעור המועסקים בשירותים העסקיים והפיננסיים, המאופיינים בשכר גבוה יחסית, נמוך יותר. לעומת זאת שיעור המועסקים בשירות הציבורי, ובפרט בחינוך, שרמת השכר בו נמוכה יחסית, גבוה יותר בירושלים.
אך ההבדלים לא נגמרים בכך, מלאי המשרות המוגבל בירושלים גורם למעסיקים לצמצם במשכורות העובדים. ממוצע השכר בירושלים, במרבית ענפי המשק, נמוך מהממוצע באותם ענפים בשאר המדינה. פערים בולטים בשכר הממוצע קיימים בענפי התעשיה, הבינוי והשירותים העסקיים. כך למשל, העובדים בענף התעשיה בירושלים הרויחו באותה תקופה 8,856 שקלים בממוצע לעומת שכר של 10,288 שקלים ממנו נהנו עמיתיהם בשאר המדינה.
אפשר לדבר הרבה על התחרדות העיר, והאופי ה"כבד" שלה כגורמים להגירה שלילית. אך מי שבאמת רוצה למנוע הגירת אוכלוסיה חזקה מהעיר, מומלץ לו שיתלה נתונים אלו מעל מכתבתו.
1980 היא השנה בה נחקק חוק יסוד ירושלים. על-פי החוק: "ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון". בשנת 2007 החליטה הממשלה על עידוד פעילות גופים ממשלתיים בירושלים. על-פי ההחלטה, כל גוף סטטוטורי חדש יוקם בירושלים, היחידות הארציות של הגופים הממשלתיים יעברו לעיר תוך 8 שנים, וכן יש לעודד מעבר חברות ממשלתיות לירושלים.
בפועל, החלטות אלו רחוקות ממימוש. שיעור המשרות בירושלים מכלל המשרות בשירות המדינה עמד על 38 אחוזים בשנת 2005 ומאז לא גדל משמעותית. כדי לסבר את האוזן נבהיר כי שיעור זה כולל רק את המשרות הארציות, ואינו כולל את משרד הביטחון, משרות מחוזיות, או משרות שהן מקומיות במהותן, כמו נמל חדרה. בתחום החברות הממשלתיות, אחוז "הירושלמים" הינו אף נמוך יותר.
מי שהסתובב ברחובות ירושלים בשבועות האחרונים לא יכל להחמיץ אותן. מודעות ענק עם הכיתוב "מבוקש" ותמונותיהן של השרים
יוסי פלד,
סילבן שלום ו
לימור לבנת. מאחורי הקמפיין הפרובוקטיבי עומדת תנועת "התעוררות". התנועה מוחה נגד השרים אשר פעילים מלשכות בתל אביב ולא בבירה, כמתחייב.
מי ששמע את הסברי השרים לא ידע אם לצחוק או לבכות. "השרים לא קובעים היכן משרדיהם נמצאים" טען השר שלום והוסיף כי "השר לא יכול לאשר מעבר כזה - רק משרד האוצר". ככלל טענו השרים כי הם פעילים מתל אביב מסיבות היסטוריות והם חפצים כי מינהל הדיור הממשלתי ימצא ללשכותיהם מקום בבירה. מינהל הדיור הממשלתי דווקא טוען מצידו כי הוא הציע חלופות ללשכות בירושלים, אך החלופות נמצאו כלא מתאימות על ידם.
אני בטוח למדי שהשבוע, ביום ירושלים, שרים אלו נאמו על "חשיבותה של העיר המאוחדת לנצח נצחים", רגע לפני שהם נכנסו למכונית בדרך למקום הכי טוב בירושלים. היציאה לתל אביב.
