כנראה שלצביעות והתחסדות אין גבולות. לייחס ל
מאיר דגן שיקולים זרים, לסקול אותו בבליסטראות מילוליות על אמירותיו בתקופה האחרונה, ולעטוף זאת בפגיעה בבטחון המדינה, יש בכך ניסיון נואל שלא יעבור. כך לפחות יש לקוות.
מאיר דגן איננו פחות פטריוטי או חרד לביטחון ישראל מאף אחד מאלה שהזכיר אותם, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, וודאי מכול אלה אשר מותחים עליו ביקורת קשה, לרוב בעילום שם . תפסיקו לבלבל את המוח ותתחילו להתייחס לדבריו ולא לאישיותו וכוונותיו הנסתרות שכמובן קוראי לב וכליות יודעים אותן לאשורן.
לפני התייחסות יותר מעמיקה לדברי דגן, דוגמית אחת קטנה של אמירות בלתי אחראיות של מנהיגנו. השר
מתן וילנאי, בהרצאה מלומדת או מופע סטנד- אפ לא כל כך מוצלח בפני תלמידים לא שכח לעכן את שומעיו שבך שמרבית חוטפי גלעד שליט מצאו את מותם בצורה מסתורית ואילו האחרים לא יגיעו לבית אבות. לא נטעה אם נקבע שאמירה זו הייתה אומללה ומוטב היה שלא תבוא לעולם. בנקל ניתן לשער שאם אדם אחר מן היישוב היה מפרסם ידיעה מסוג זה, ככל הנראה היה מבקר במשרדי השב"כ אי שם במרכז הארץ. זו, כאמור, דוגמית בלבד. אפשר להביא דוגמאות למכביר של פליטות פה אומללות מפיהם של הפוליטיקאים שאינם יודעים לשמור על לשנם הארוכה. אז נטפלים למאיר דגן.
אמירותיו של דגן חמורות ביותר ונוגעות בשתי נקודות חשובות ביותר בחיינו: שאלת הביטחון הלאומי ומי שמופקד עליו, ומאידך הממשק שבין הקברניטים לבין ראשי מערכת הביטחון.
דאגתו של דגן לגבי תפקודם של ראש ה
ממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק, כפי שצוטטו מפיו, לגיטימית לחלוטין. בהיעדר יכולת של כל אזרח להיות סמוך על שולחנם של שני הקברניטים החשובים ביותר בישראל, הרי שעדותו של ראש המוסד לשעבר מעניינת ביותר כי הוא זה שעד לפני מספר שבועות ישב במרכז העצבים של מדינת ישראל . הוא מכיר את הקברניטים היטב, את עבודתם או חדלונם בנושאי ביטחון לאומי. אם התרשמותו היא שראש הממשלה ושר הביטחון, בדפוס תפקודם, עלולים לפגוע בבטחון המדינה, על כל אזרח לדאוג. יחד עם זאת, מר דגן לא אמר שום דבר שאיננו ידוע לגבי תפקודם של הקברניטים בנושאי ביטחון לאומי. רק מי שהתנזר ולא קרא מעולם את דוחות ועדות החקירה השונות שעסקו בביטחון לאומי, את דוחות
מבקר המדינה וכולי, יכול לטעון שהוא מופתע מדברי דגן.
לפי דברי ראש המוסד לשעבר, הוא, יחד עם ראש השב"כ לשעבר ורמטכ"ל לשעבר, היו הבלם בפני הרפתקנות של ראש הממשלה ושר הביטחון. מעבר לתודה שיש להוקיר לשלושת ה"טנורים" הללו , עולה וצפה השאלה מי מנהל את ענייני הביטחון של ישראל ? היו ראשי ממשלה ושרי ביטחון שבתקופתם ראשי מערכת הביטחון התיישרו לפי מדיניותם כמקובל במשטר דמוקרטי.
מרבית ראשי הממשלה ושרי הביטחון קיבלו את דברי ראשי מערכת הביטחון ככזה ראה וקדש . את הטענות יש להפנות כלפי אלה מבין קברניטי המדינה שאינם מסוגלים לעמוד בפני ראשי המערכת הביטחון ולהנחות אותם . מטבע הדברים , ראשי מערכת הביטחון פועלים לפי מיטב הבנתם את המציאות אך מי שנבחר על-ידי העם להיות המנהיגים הם אלה שחייבים לקבל את ההכרעות הגורליות .
למען האיזון הקדוש, נבהיר היטב: בנושא זה של ביטחון לאומי אין כל הבדל בין מנהיגים משאל או ימין לאורך כל שלושת העשורים האחרונים , להוציא תקופה קצרה למדי. לכן , יישאל את עצמו כל קורא האם מה שאמר מר דגן לגבי ראש הממשלה הנוכחי הוא דבר חדש לחלוטין ? וודאי שלא. קראו בבקשה את תולדות תקופת כהונתו הראשונה של מר נתניהו כראש ממשלה ותיווכחו שדגן היה מאוד עדין בהתבטאויותיו. כך לגבי שר הביטחון ברק . הרי האנשים הקרובים ביותר עליו , מאז ועד היום, טענו שבלתי אפשרי לעבוד עמו . האם יש בכך כל חדש ? לא.
מאיר דגן וכול האחרים שהיו בתפקידים בכירים במערכות הביטחון של ישראל יודעים לספר דברים חמורים ביותר על תפקודם של הקברניטים. ראש הממשלה האחרון שלגביו הביקורת הייתה קשה ביותר הוא מר אולמרט . לא מאוחר לקרוא את מסקנות
ועדת וינוגרד. גם לא קשה לקרוא על מה שקרה בנושא מינויו של הרמטכ"ל החדש, "פרשת גלנט" וספחיה כדי להבין איך פועלים קברניטי המדינה בנושא ביטחון לאומי. גם פרשת
עוזי ארד יכולה בהחלט להצביע איך מתפקדים ראש הממשלה ולשכתו.
מאיר דגן מאמין שחובתו האזרחית היא להתריע בפני הסכנות הטמונות בתפקודם של מנהיגי ישראל. חייב להתפתח דיון ציבורי בכך כי הציבור הוא מקור הסמכות של מנהיגים במשטר דמוקרטי . הניסיון להשתיק את דגן ואחרים נועד להסתיר את הפגמים בתהליכי קבלת ההחלטות בביטחון לאומי, להלבין את פניו של האיש המסור הזה ולהקריבו למען גחמות. זו כל התורה על רגל אחת.
