X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מישהו הסביר ל"יפי הנפש" שעדיף "רבנים" גנבים, זנאים, אנאלפביתים ושיכורים - על פני "רבנים קיצוניים", קרי- דתיים באמת רק שינוי השיטה, כלומר פירוק ה"רבנות הממלכתית" והוצאתה מידי הפוליטיקה - ישימו קץ לחרפה
▪  ▪  ▪
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
רב שכונה בנתניה נאשם באינוס קטינה
איציק וולף
כתב אישום חמור הוגש נגד דוד חפוטה * נאשם כי בעל קטינה תוך שהוא אומר לה שעליה לעשות זאת לצורך תיקון נפשה ועל-מנת "לגלות את תפקידה בעולם"
לרשימה המלאה

בדרך כלל אינני אוהב לעסוק בנושא עריות, משום שאדם דתי חייב להימנע מלדון בנושאים כאלה אף אם העניין סוער ויש לו מה לומר בנושא. אך הפעם, "לאור" מעלליו של "רב" השכונה מנתניה, קשה לי להחריש, משום שחיצי האשמה יכוונו נגד הרבנים, נגד החרדים, ובמיוחד נגד הדת.
אין זו הפעם הראשונה ש"רב" רשמי מואשם במעללי עריות וזנות. רבים יבקשו תגובה מחובשי הכיפות, או מ"הרבנות הראשית". יהיו גם כאלה שירקדו על האונס ויציעו לפרק את היהדות. אך מי שמצוי בעניינים, יודע מי הם "רבני השכונות" ומי מינה אותם.
עד לפני השואה המרה, כל קהילה בחרה את הרב הרצוי, כשאמת-המידה הייתה רמת הצורך של הבוחרים בידע הרב, ובעיקר - יראת השמיים שלו, קרי - האינדקס להתנהגותו. שיקולים פוליטיים נכנסו לעתים לבחירה, אך לרף יראת השמיים היה קו אדום. קהילה שלא רצתה רב - לא בחרה, ולא בחרו אותו עבורה ריקים ופוחזים. אבל בשנת 1921 העיבה עננה פוליטית על שמי הרבנות היהודית. התנועה הציונית בא"י החליטה, על כידוני הכיבוש הבריטי, להקים "רבנות" מטעם. הרב קוק, שלא מתוך כוונות רעות, שיתף פעולה עם הרעיון, והפך דרכו ל"רב הראשי לישראל".
אך הדרך לגיהינום הייתה רצופה בכוונות טובות. השיטה החדשה העבירה את בחירת הרבנים לידי פוליטיקאים קטנים, ללא קשר לצרכים של קהילות וחוגים שונים, עד שהנבחרים מונו לעמוד בראש רבנויות עירוניות וכלליות מבלי שלציבור הנצרכים לשירותיהם יש מה לומר בעניין. עד הקמת המדינה עדיין לא הורגשה השיטה במערומיה, מפני שליישוב הציוני בא"י לא הייתה השפעה על חו"ל, ויהדות העולם לפני השואה המרה הייתה גדולה וחזקה. מאז הקמת המדינה החלה ה"רבנות" החדשה להשפיע גם בחו"ל, עד ששום רב בקהילה אורתודוכסית לא חרדית בחו"ל אינו יכול להתנהל ללא "ברכת הדרך" של העסקנים הפוליטיים החילוניים. בישראל העניין הפך פשוט לשוק. "רבנים" הנבחרים לפי מפתח פוליטי, ללא קשר לאישיותם ולהשכלתם התורתית, נשלחים לשכונות ולקונצרנים ללא קשר לצורך ברב כלשהו שם. כדי להשתיק את המערכת החרדית מלפעור פיה על כך, ה"מערכת הדתית ממלכתית" יודעת לפטם גם את המפלגות החרדיות ב"רבנים" משלהן. כך קונים שתיקה - בשלמוני חילול השם.
מאז קום המדינה ועד היום נבחרו בשיטה זו לא מעט אנאלפביתים (בעיקר בעיירות הפיתוח, ביישובים חילוניים קטנים ובמושבים), מגלי עריות, "יס מנים", וכאלה שהפכו מנהגי מוניות ומחסנאים ל"רבנים". לא מעט מאותם "רבנים" כלל אינם מתגוררים ביישובי עיסוקם, ויש שאפילו חיים בחו"ל! אחרים כמעט לא עוסקים ברבנות ממש, ויש המנצלים את תפקידם לעיסוקי ממון בגיורי סרק, בכשרויות מפוקפקות, במעשי תועבה ובהתהוללויות. לא פלא הוא שרבים מהם אינם אפילו שומרי שבת, אחרים מואשמים בשוחד, ו"רבנים בכירים" אף מתגלים במשטרה כמגלי עריות.
האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לכל חוגי הפוליטיקה, כולל "יפי הנפש" מהשמאל. כותב שורות אלה ישב לא פעם עם פוליטיקאים בכירים מקרב "יפי הנפש", שרוממות המלחמה ב"כפייה הדתית" בגרונם הניחר, וחשף בפניהם את האמת המרה שבה כל-כך רצו, כביכול, להילחם. כולם, ללא יוצא מן הכלל, השתתקו אחר-כך. מישהו ציוני וחילוני הסביר להם שעדיף "רבנים" גנבים, זנאים, אנאלפביתים ושיכורים - על פני "רבנים קיצוניים", קרי - דתיים באמת. רק שינוי השיטה, כלומר פירוק ה"רבנות הממלכתית" והוצאתה מידי הפוליטיקה - ישימו קץ לחרפה.

תאריך:  15/06/2011   |   עודכן:  15/06/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
רבנים עם טעם מר
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
צביעות
שמיל ברגר  |  15/06/11 16:05
2
הליצן עם התואר "רב"
אברהם מערב השומרו  |  15/06/11 17:58
3
הפעם קויפמן צודק.
אליהו חיים  |  15/06/11 21:35
4
מנוול כמוך, המתחזה ל"חרדי",
חנה שרה  |  15/06/11 22:56
 
- חנה שרה
שמיל ברגר  |  16/06/11 01:11
 
- בוא נראה איך קפצתי בענין
חנה שרה  |  16/06/11 10:34
 
- ושוב חנה שרה
שמיל ברגר   |  16/06/11 01:23
 
- ולהלן קטע מדברים שכתבתי
חנה שרה  |  16/06/11 10:40
 
- ועוד מאותו מאמר
חנה שרה  |  16/06/11 10:46
 
- לי הוא מזכיר את ה"שמפניה"של רב
קורןנאוה טבריה  |  16/06/11 05:13
 
- חנהל'ה על מה את מדברת? הכנסי
מתעניין  |  7/06/12 03:53
5
עדיף לוותר על הרבנים בכלל
בן טיבוגה  |  16/06/11 09:39
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתן קלינסקי
הספרייה הזו הייתה החמצן התרבותי שלי וכמוני לרבים-רבים מתושבי העיר הצפונית. הספרייה הזו היא נכס תרבותי יקר-ערך. לצערי, מדיניות ההפרטה העלתה על שרטון עוד פנינת חיים חברתית במדינת ישראל. מדיניות ההפרטה תנעל מחר את הספרייה
אברהם בן-עזרא
מצרים היא מדינת אויב, כך גם ירדן וכך גם ערי הטרור האופפות אותנו. כך גם לא מעט ערים ישראליות אשר אם מישהו שם חייב לך כסף והוא לא כל כך רוצה לשלם לך ולפרוע את חובו - אתה תימנע מפחד לגבות את הכסף. ואם מישהו שם ירצה להתחמק מחובה ציבורית כלשהי, כגון תשלומי מס הכנסה - הוא יוכל לעשות כן
מנחם רהט
פרשת המרגלים שאותה נקרא בשבת, אינה רק סיפור היסטורי    המרגלים לא פסו מאז    גם היום שלומי אמוני ישראל, ראשי ישיבות ליטאיות ואדמו"רי חסידויות שונות ממשיכים, למרות חטא המרגלים, למאוס בארץ חמדה
ראובן לייב
ארצות-הברית קורצת לתייר הישראלי, יותר מאי פעם, בשל חולשתו הגדולה של הדולר    אבל גם באחדים מהיעדים האירופיים, שהיו עד לאחרונה יקרים מדי, צנחו המחירים לבלי הכר    ובמדינות שמחוץ לגוש האירו צוחקים כל הדרך אל הבנק ואל מול תעריפי השיא שגובים מלונותיה של אילת
יובל לובנשטיין
מה מקורו של האבטיח? מתי הוא הגיע לאזורנו? ומדוע טעות לחשוב שמולדתו היא יוון או בולגריה? מדוע מחכות הרשתות בכיליון עיניים להגעתו למחלקה? האם יש לו ערך תזונתי רב? ומהי השיטה האהובה עליכם לבחירת אבטיח?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il