הבחירות בלשכת עורכי הדין יתקיימו ב-21.6.11 וחגיגת הפרסום, הכתבות ובעיקר האימיילים בעיצומם. ההבטחות לשינויים, לקיצוצים, מינויים חדשים זורמות בשפע, בקיצור הבטחות הבטחות - עד אין סוף. בפועל - לשכת עורכי הדין, על שלל חבריה הרבים והמצטרפים בזרם בלתי פוסק, הפכה לאחר שנים של איגוד מקצועי בעל מוניטין ויוקרה, לגוף אנמי, מסוכסך, מלחמות אגו, מלחמות מכוערות של חלוקת תקציב, לא מאוזן, לא פרופורציונלי, לגוף חסר שיניים ובעיקר חדל אישים. מצער מאוד לראות מה קרה למקצוע היוקרתי והחשוב הזה. אלפי עורכי הדין חדשים, שהוזרמו למקצוע, דרך המכללות, בדרך עוקפת אקדמיה ברמה גבוהה גרמו לתחרות פרועה ובמקרים רבים לזילות המקצוע. היום ניתן לומר, לצערי הגדול, יש מעט עורכי הדין והרבה טכנאי משפט. והשאלה היא - מה יעשו הזוכים ביוני ולמה לא עשו זאת עד היום. לפי מספר המועמדים ליו"ר לשכת עורכי הדין, ניתן לראות את מצוקת פני המקצוע. רק שני מועמדים הגישו מועמדות, אנשים טובים, לוחמניים, קרייריסטים (שזה לא פסול), אבל שניהם פעילים ותיקים של הלשכה. איפה המועמדים הפוטנציאליים מצמרת המקצוע, איפה עורכי הדין הכריזמטיים, המובילים המוכנים להקדיש מזמנם לציבור עורכי הדין הגדול וההולך וגדל בצורה לא פרופורציונלית לאוכלוסיה. למה אין מועמדים נוספים? - כי הם לא רוצים להיכנס "לביצה" הזאת הקרויה לשכת עורכי הדין, החצויה, הנלחמת אחת בשניה בין המחוזות, בין הראשים, ועד מחוז ת"א נגד יו"ר הלשכה ולהפך, ומה נשאר מכך? - לשכה אנמית מפוצלת חדלת אישים והישגים. תחרות בין כנסים - הכנס הגדול של ת"א והמרכז מול הכנס הגדול של הוועד המרכזי באילת. הכנס של הצעירים ת"א והמרכז מול כנס הצעירים של הוועד המרכזי, וכך הלאה והלאה.

מה תפקידו ויעודו של איגוד מקצועי של עורכי הדין?

• לשמור על רמה גבוהה, אתית, מוסרית, ערכית של המקצוע שהוא זרוע חיונית וחשובה במערכת אכיפת החוק.

• לשמור על מקצועם ופרנסתם של חברי הלשכה, בפני פלישה של גורמים חיצוניים, זרים, אינטרסנטיים המבקשים לנגוס מזכויותיהם של עורכי הדין ובעיקר ממקורות פרנסתם.

• להגן על המקצוע וחבריו - בפני המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט - במידה והם מפירים את האיזון.

• לשמור על אחדות, על גאוות המקצוע ואהבת המקצוע - ומה שאנו מקבלים זה ההיפך הגמור.

• להשמיע את קול הלשכה בנושאים ציבוריים עקרוניים, לא פוליטיים, בעלי קונצנזוס לאומי ציוני.

• לייצג הלשכה בפני זרועות השלטון ולהיות יותר מעורבת בחקיקה ובבחירת שופטים.

• לפעול נגד עורכי הדין אנטי ציונים ומסיתים, שפוגעים בבטחון המדינה.

לא פלא שבנסיבות אלה ובאווירה זו אין מועמדים כריזמטיים שיובילו את הלשכה לעתיד חדש בעריכת דין.לפי המסתמן עד כה - מאמר זה יהיה נכון ורלוונטי גם בבחירות הקרובות. אלא אם - הזוכה יוכיח את ההיפך, במהלך אמיץ, כן ומקצועי. ובאשר לבחירות הקרבות במפלגת העבודה - כנראה שמה שהיה, הוא שיהיה. כלומר, פריימריז מלאי להט, הצהרות, הבטחות על קרח והרבה מניפולציות ותחמנות. בבחירות הקודמות היו זיופים, קבלני הקולות חגגו ועשו קופה יפה והתוצאות היו די אומללות. ישובים קטנים ונידחים שהתפקדו בהם מאות - הצביעו בפועל עשרות בלבד. והשיא היה - שהיו נקודות בחירה שמספר המתפקדים על הנייר היה גדול ממספר התושבים בפועל. לכן כדאי כבר להקים וועדת חקירה, בטרם הבחירות - מצב מצחיק ועצוב. ובאשר למצע לאידיאולוגיה של התוכניות - הרבה מלל, הרבה פנטזיות פוליטיות והרבה נטייה שמאלה שמאלה לכיוון מרץ ומעבר לה. לכן אם המתחרים חולמים על שיקום מפלגת העבודה ולהובילה לתחרות מינימלית בליכוד, בקדימה, ש"ס וליברמן - עליהם לחזור במהירות ל"מרכז". מפלגת העבודה ירדה לשוליים - ואם היא תעלה במהירות חזרה לכביש, היא תגרום לתאונה עם נפגעים, לכן מומלץ לנהוג בזהירות וכשהכביש יהיה נקי מתנועה, לחזור בחזרה לנתיב המרכזי.ובאשר לברק - כפי שאמרתי בשלב זה, הוא צוחק כל הדרך ל"עצמאות". ברק הוכיח עצמו כשר ביטחון, יש כימיה בינו לבין נתניהו, כך שמקומו בביטחון מובטח בקואליציה הימנית. ובאשר לעתיד - הוא ישתלב בקלות בממשלה העתידית עם או בלי בחירות. עם או בלי מפלגה - תלוי במצב ובנתונים הפוליטיים. לסיכום, בחירות הן הזדמנות לשינויים, לתיקונים, לשיפוצים, למציאת מכנה משותף עם יריבים, אם החץ מכוון לאותה מטרה.