הקומיקאית היהודייה שרה סילברמן מגיעה להופעה הארץ. אכן אירוע מכונן.
הסטנדאפיסטית הפופולרית בארה"ב לא בחלה בתקופת מערכת הבחירות בארה"ב ב - 2008 בפוליטיקה בגרוש, והעלתה סרטון פופולרי ליו-טיוב בו קראה לנכדים היהודים לאיים על סביהם וסבותיהם המתגוררים לעת זקנתם בפלורידה, כי לא יבואו לבקרם אם לא יצביעו לאובמה, שכן אובמה יהיה "מצוין לישראל". הסרטון הציג את המשפחתיות היהודית בצורה נלעגת ומבזה, תוך שימוש בכל הסטריאוטיפים הזכורים מתקופות אחרות, הכל בשם ה"סאטירה" כמובן.
בן דודי המנוח, ד"ר זולי זלוטוגורסקי, אמריקני, תומך מסורתי במפלגה הדמוקרטית, ציוני וסוציאליסט, שעלה ארצה מאידיאליזם צרוף בשנת 1973, לאחר תם לימודיו באוניברסיטה, הזדעזע מהסרטון והפיץ בשעתו מכתב למכותבים רבים בארה"ב ובארץ שאמר בין השאר:
"ראיתי לאחרונה את סרטון התמיכה של שרה סילברמן באובמה. נראה כי רק בארה"ב ניתן לשווק אנטי-שמיות כה בוטה כ"קומדיה יהודית". קשה לתאר סרטון דומה על הדוד תם שישתמש באותו הומור ויתמקד בקהילה האפרו-אמריקנית. קהילות (מן הסתם יהודיות - י.פ.) במדינות המכריעות בבחירות תשמענה גיחוך ליברלי. העניין שלי בבחירות לנשיאות הינו כאזרח ישראל וכאזרח העולם. עם איזו בחירה שתעשו, נחיה אנו עם התוצאות. אולם אחרי שהקשבתי פעם אחר פעם אחר פעם להומור של גב' סילברמן, אני מרגיש בטוח שעשיתי נכון לפני 35 שנה, עת שהחלטתי לעלות ארצה..."
בינתיים, וכמאמר המנוח, אנו חיים עם התוצאות, הנשיא אובמה נבחר והממשל הנוכח התברר כממשל העוין ביותר לישראל מאז ג'ימי קרטר ודוגמאות לא חסרות גם מהעת האחרונה:
כך למשל פרסם המזרחן פרופ' דניאל פייפס, בבלוג שלו ביום ד' תמונה של "רויטרס", בה שרת החוץ של ארה"ב,
הילרי קלינטון, מתחנפת, בתקיעת כף ידידותית במיוחד ("high five") לשר החוץ הטורקי דאבוטולו, בפתיחת פגישתם בדובאי. הנ"ל "ידיד" דגול של אמריקה, של העם היהודי ושל ישראל בפרט.
פייפס, המתריע כבר שנים מפני השתלטות מפלגתו האיסלאמיסטית של
ארדואן על טורקיה, הפועלת ללא ליאות לביטול מהפכתו החילונית של אטאטורק ולהפיכתה של טורקיה ל"אירן לייט", גם באמצעות רטוריקה אנטי אמריקנית, אנטי ישראלית, ואף אנטישמית, כתב - "קלינטון צריכה להתבייש בעצמה, על שהינה מסתובבת בצורה כזו עם נציג של
ממשלה עוינת שממשלתה עומדת רק 3 ימים לפני בחירות. זהו בדיוק המסר השגוי של תמיכה ע"י ממשלת ארה"ב בממשלה זו".
כידוע, עמדו האיסלאמיסטים של ארדואן לזכות בבחירות ביום א', ברוב מוחלט בפרלמנט, שהיה מאפשר לו לבסס את שלטונו האוטוקרטי, עובדה שהדירה שינה מלא מעט אנשים בטורקיה, בארה"ב ובארץ. כזכור, על-פי העיתונות בארץ, נמנעה קלינטון מלהיפגש עם השר ליברמן בבריסל רק לפני מספר שבועות, שכן בממשל אובמה כל ידיד ניתן להשפיל ולבזות ובפני כל אויב מושבע מתרפסים ומתחנפים. משיישפך דם במשט הנוסף שיארגן ארדואן, נוכל גם כולנו ליתן high five לקלינטון.
כך גם קרה למשל במהומות באירן בקיץ 2009, שם נמנע אובמה מלהשמיע ציוץ לנוכח הטבח שערך המשטר במפגינים ורק את מובארק, בעל בריתה הוותיק של אמריקה, שמשטרו, ביחס לדיקטטורה האירנית הינו "כתר של זכויות אדם", ידע להדיח.
כמו גם הדרישה המגוחכת בנאומו של אובמה ל
בשאר אסד, לערוך רפורמות או לפרוש... איזה רפורמות בדיוק יכול לערוך
סדאם חוסיין הקטן מדמשק (ה"רפורמטור" לדבריה של הילרי קלינטון), העומד בראש דיקטטורה סטליניסטית מן הגרועות בעולם, המבוססת על מיעוט קטן במדינה השולט בכל עמדות הכח? האם הגשת צווארם של העלאווים לשחיטה ע"י הרוב הסוני אחרי שהתעללו בו למעלה למעלה מארבעים שנה?
לאחר שממשלו בזבז שנתיים על דרישה מגוחכת להקפאת ההתנחלויות והעלה את הפלשתינים על עץ ממנו הינם מתקשים לרדת, בחר עתה הנשיא אובמה להעלותם על עץ חדש - חזרה לגבולות 67' כבסיס לקיום מו"מ. אין ממשלה בישראל שיכולה להסכים לתנאי שכזה, וזאת ללא כל התייחסות לפתרון בעיות זכות השיבה והכרה בזהותה היהודית של ישראל.
מה חשיבות הקפאת ההתנחלויות, כאשר נתניהו מצהיר בקונגרס שחלק מהן לא תשארנה בתחומי ישראל?
נאומו ה"מופלא" של אובמה והנאום המתקן שבא בעקבותיו, זכו אולי לשבחים מהתקשורת ה"אוהדת" לנתניהו בארץ, אולם באמריקה שורה של אישים המזוהים לחלוטין עם המפלגה הדמוקרטית ביקרו בחריפות את שני הנאומים ובהם המשפטן פרופ' אלן דרשוביץ, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר אד קוץ, יועצו המיוחד לשעבר של הנשיא קלינטון, העו"ד לני דייויס ועוד ועוד.
התקשורת הישראלית המרבה לעסוק ב"היסטריה" וב"הזעה" של נתניהו, בחרה שלא לעסוק כלל בשאלה מדוע בחר בכלל אובמה לשאת נאומו כעת, רק בגלל שהרפובליקנים בקונגרס הזמינו את נתניהו לשאת נאום? מה הטעם היה להזדרז בהשמעת נאום "מכונן" נוסף בעת הזו? איזו מין אנטי פוליטיקה זו, לפיה עקרונות הדיפלומטיה של אמנות המו"מ העדין, החשאי והרגיש מוחלפים בנאומים מגוחכים, פעם באנקרה פעם בקהיר וגם הפעם? חסר מעש מוחלט ואימפוטנציה גמורה בצד סיסמאות חסרות שחר הנקראות מהטלפרומפטר, שאינן מקדמות את הצדדים לשום מקום.
את דרישת החזרה לגבולות 67' בחר אובמה להשמיע בו בשבוע שהסורים הצליחו לארגן פריצת גבולות בגולן ביום "הנכבה", בשם זכות השיבה לאנשים שנולדו בסוריה, עובדה "שולית" שלא זכתה להתייחסותו של אובמה. אולי הוא רואה בזכות השיבה חלק מה"אביב הערבי" הנערץ עליו, אביב שיהפוך בקרוב לחורף סוער עם עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים ובמקומות אחרים.
באותו הקשר, בראיון שנתן השליח הכושל ג'ורג' מיטשל בעקבות נאום אובמה, אמר בין השאר "מה רוצה נתניהו? נאום אובמה תואם את מה שאולמרט הציע במו"מ", משל לא היו בחירות בישראל, לא היו חילופי שלטון, והציבור בארץ הינו להקת תרנגולות חסרת ערך. אולי ויתוריו המופלגים של אולמרט במו"מ כגון הוצאת צה"ל מבקעת הירדן והסכמה לזכות השיבה לגבי 50,000 פליטים, אינם מקובלים על מרבית הציבור בארץ ועלו לקדימה בהפסדה בבחירות?
בנסיבות קשות אלו, ראוי היה להזכיר לגב' סילברמן ולאחרים שכמותה, כי טעו בגדול בנוגע להתגייסותם לטובת אובמה ב - 2008, ומן הראוי שישאו באחריות למעשיהם. יש לומר להם תודה רבה - לא מדבשכם ולא מעוקצכם.
שמור אותנו מידידים מפוקפקים, גם כאלו המגיעים לביקור, מאויבינו נדע להישמר לבד.
