ברגעיו האחרונים?

בריתות הנשענות על אינטרסים צרים, ללא בסיס אידיאולוגי משותף, מתנדנדות ומתערערות, ואורך חייהן קצר. דוגמה מובהקת לכך היא הברית שקרמה עור וגידים בין סוריה לבין טורקיה במרוצת העשור האחרון. תחילתה של ברית זו הייתה הניסיון ליישב את המשבר שבין שתי המדינות בסוף העשור האחרון של המאה הקודמת, שנגרם כשסוריה העניקה מקלט למנהיג ה-P.K.K. עבדאללה אוג'לַן, שעבר לדמשק מגלותו בסודן. המוסד הישראלי העביר לממשלת טורקיה מידע על הימצאו של אוג'לן בדמשק, כולל כתובת מגוריו באחד מרחובותיה של דמשק. טורקיה, שלא הסתפקה בדרישתה להסגיר אליה את אוג'לן, פרסה שתי חטיבות של צבאה לאורך הגבול הסורי ואף איימה לפלוש לטריטוריה הסורית. אסד האב הבין היטב את האיום והסגיר את מנהיג ה-P.K.K.. כך החל הרומן של שיפור היחסים. צעד נוסף בכיוון זה עשה בשאר אסד, כשוויתר לפני כחמש שנים על תביעתה של סוריה להשבת מחוז אלכסנדרטה שסיפחה אליה טורקיה בהסכמתה של צרפת. העיתון בעל המוניטין "אל-חיאת" היוצא בלונדון חשף בזמנו את ההבנה שהושגה בין שתי המדינות בסוגייה זו. בשאר הסכים לוותר דה-פקטו על אלכסנדרטה, בלי לחתום על מסמך כלשהו, היות שחשש מפני תגובת מתנגדיו בתוך סוריה ומפני הבוז והלעג הצפויים לו מצד העולם הערבי. כדי לרצות את טורקיה, הנפיקה ממשלת סוריה שטר של אלף לירות עם מפת סוריה ללא מחוז אלכסנדרטה, צעד שעורר תדהמה בקרב הסורים, נוכח העובדה שכל המפות במוסדות החינוך בסוריה כוללות הן את המחוז והן שטחים נוספים בתחום הטריטוריה הטורקית שמצפון לסוריה. בעקבות צעדי פיוס אלה, החל ירח דבש בין שתי המדינות. שורה של הסכמי סחר ותרבות נחתמו בין שתי המדינות, בוטלו אשרות הכניסה, ונחתם הסכם בדבר שיתוף פעולה ביטחוני, שכלל פעולות משותפות נגד מבריחים ומסתננים. בנוסף, החלה טורקיה להשמיע הצהרות הקוראות לישראל להחזיר את הגולן לסוריה, וראש ממשלת טורקיה הביע נכונות לתווך בעניין זה בין סוריה ובין ישראל - יוזמה שנתקבלה בברכה בדמשק. שני הנשיאים החליפו ביקורים הדדיים, ובישראל הובעו חששות, שמא עומדת לקום ברית של ציר רשע טורקיה-סוריה-אירן.