סופסוף יצא המרצע מן השק, באו הרבנים ותומכיהם הקיצוניים ואמרו דברים ברורים ומדויקים: הם לא מקבלים את מרות חוקי המדינה, לא מכירים בשלטון הדמוקרטי ורואים בדת את החוקה המחייבת היחידה שלהם.
בל נטעה, זוהי המרדה והסתה חד-משמעית נגד אושיות הדמוקרטיה וכדאי שנפסיק להשלות את עצמנו כאילו ניתן לחיות בשלום עם אנשים המטיפים להחליף את המישטר הדמוקרטי.
בשנת 1999 בעת הפגנת ההמונים האנטי דמוקרטים-המכונים בפינו "חרדים", נכתב מאמר מערכת מרכזי באחד העיתונים הליטאים המרכזים, בידי העורך הראשי אשר קרא קבל עם ועדה שחור על גבי לבן, לקום ולפשוט אל תוך היכל בית המשפט העליון, ולהפוך את: "היכלי השיש הנהדרים" לסנהדרין חדשה שתפעל על-פי חוקת ההלכה".
חמורו של המשיח, ספרו של רכלבסקי שיצא אז לאור לראשונה, עשה הרבה מהומה אך נשכח קצת. זהו מחקר מהמם המראה כיצד אותם גורמים אנטי דמוקרטים משתמשים בנו (הדמוקרטים) כחמור משא שעל גבו הם ירכבו אל העתיד בו יגיע המשיח וימלוך במלכות תאוקרטית שאין בה שמץ דמוקרטיה. אימאלה, הנה זה קורה.
אז הגיע הזמן לעשות קצת סדר במונחים, ובסיווג של רעים מול טובים. אז ככה, הרעים הם כל מי שמבקשים לפגוע בשלטון הדמוקרטי ובאושיותיו, ואלו בהחלט יכולים להיות מוסלמים, יהודים, חרדים וחילונים - זה ממש לא חילונים מול דתיים, אלא דמוקרטים מול אנטי דמוקרטים.הטובים? זה אנחנו, דתיים וחילונים ערבים ויהודים והדמוקרטיה היא הדבר המרכזי והראשון בחשיבותו בעיניננו וכל השאר בא על הבסיס הזה.
לא ניתן יותר להבליג על קראות התגר של קיצונים פונדומנטליסטים מכל עבר המסיתים לפגוע בדמוקרטיה - יגאל עמיר לא היה סתם רוצח, הוא לא רק רצח אדם חי, אלא שהרצח שלו היה אקט פוליטי של האנטי דמוקרטים המבקשים לפגוע בדמוקרטיה שלנו.
לאור גל ההסתות האחרון, וריבוי המקרים בתחום החינוך, הבריאות, הצבא וכד' הפרת עקרונות השוויון ודריסת זכויות זרים מיעוטים ונשים - הגיעה העת לעשות לזה סוף. הגיעה העת לדמוקרטיה לוחמת, לא מתפשרת, הקמה על רגליה ואומרת די, עד כאן. השופט
אהרן ברק כינה מצב כזה "הדמוקרטיה המתגוננת" וכיוון בדיוק למלחמת גוג ודמגוג שאנו חוזים בה ולא מאמינים למראה עינינו-קמים פה אנשים ויוצאים להפגין נגד שלטון הדמוקרטיה וערכיה.זוהי נקודת האל-חזור, וכדאי שנבין זאת.
טעות רווחת בישראל, לחשוב שאנשים דתיים מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, לאחרונה מתרבים הקולות הטוענים אחרת, שמדינה יהודית איננה יכולה להיות דמוקרטית או להפך, שמדינה דמוקרטית אמיתית לא יכולה לעולם להיות יהודית, גם אלו וגם אלו טועים ומטעים. ברבות השנים חל אצלנו שיבוש באבחנה הברורה בין גוף שהוא אנטי דמוקרטי וגוף שהוא דתי. זו הסיבה שרבים בתוכנו חושבים שמי שרוצה מדינה דמוקרטית איתנה, שואף לפגוע בדת וזאת בדיוק הטעות, שהרי דת ואנטי דמוקרטיה אינם מילים נרדפות ואינן חייבות לדור בכפיפה אחת .
הדת היהודית היא ערש תרבותנו בעוד הדמוקרטיה היא ערש ערכינו ומוסריותנו, הבעיה אם כן איננה בדת שלנו, אלא בגופים שהם אנטי דמוקרטים וכאלו יש גם חילונים. סעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת וסעיף 5 לחוק המפלגות אוסרים קיומן או רישומן של מפלגות שאינן דמוקרטיות. כוונת המחוקק היא שאין מקום במפה הפוליטית הישראלית, במגרש המשחקים הדמוקרטי, לרישום קבוצות שמצען מטיף להחלפת החוק והדמוקרטיה בחוקה אחרת, או שהפרקטיקה הפנימית שלהן לא מבוצעת בצורה דמוקרטית, קרי, מוסדות המפלגה מבפנים מתנהלים בדרך לא דמוקרטית.
חוקים כידוע, יש בשפע, אבל כרגיל אין אכיפה שלהם. אילו היו נאכפים החוקים האוסרים שימוש של גופים אנטי דמוקרטים בשיטה הדמוקרטית כדי להחלישה ככל שמעמדם המינהלי מתחזק-היינו מגשימים את חלומם של הרבה מאד ישראלים - כינונה למעשה (ולא רק להלכה) של מדינה יהודית ודמוקרטית ,בעלת יכולת משילות, מגובשת חברתית והרבה פחות אלימה. הדמוקרטיה היא כל כך רחבה וגמישה שיש ביכולתה (אם רק יתנו לה) להקרין סבלנות ותמיכה אין קץ לדת ולמאמיניה, כמו באמריקה למשל,
בדמוקרטיה הגדולה בעולם, על שטרות הכסף כתוב IN GOD WE TRUST משמע, על אלוהים אנחנו סומכים. תארו לכם איזו נהירה אדירה הייתה יכולה להיות אצלנו לכיוון השורשים היהודים אילו לא היינו חוששים שזה יחליש את הדמוקרטיה ויביא עלינו משטר שאינו מבוסס על חוקה דמוקרטית אלא על חוקה אחרת.
אלו הטוענים שעלינו לבחור בין השניים-או מדינה דמוקרטית או מדינה יהודית, מהלכים עלינו איימים שלא לצורך, שכן אין הכרח לבחור בינהם יש אפשרות לחבר אותן הרבה יותר נכון.
הפרת זכויות האדם בישראל ופגיעה בילדים,זרים ונשים בפרט איננה תעודת
כבוד לישראל והיא ממקמת אותנו גם בסולם הזה במקום נמוך מאד לא רחוק בהרבה מהמדינות השכנות לנו. נכון, להבדיל משכונתנו, אצלנו יש "משחק דמוקרטי" המתבטא בפרוצדורה דמוקרטית, כאילו בחירות, כאילו קואליציה, אופוזציה, כאילו משילות של הרוב בציבור, אבל כולנו יודעים עמוק בתוכנו שזה לא מה שעושה אותנו דמוקרטיה באמת. רק ביום בו הדמוקרטיה תקום ותגונן על עצמה מפני המאיימים להחריבה מימין ומשמאל, רק אז תהייה אפשרות לממש את שאהבה נפשנו -חיים במדינה דמוקרטית יהודית.
