מדיניות טורקית חדשה: תחרות בתעשיה הצבאית

המצב אף חמור יותר מכפי שהוא נראה תחילה. טורקיה מנסה להכות בישראל גם בתחום הכלכלי ובעוצמה גדולה. אנקרה לקחה על עצמה להיות מעצמה אזורית וזה בכל תחום אפשרי. חברת התעופה הטורקית הקימה חברת-בת לתחזוקה ושיפוץ מטוסים שתתחרה ישירות בחטיבת בדק של התעשיה האוירית. החברה "טורקיש טכניק" החלה בפעולות שיווק נמרצות בדיוק בתחומים שבהם עוסקת התעשיה האוירית. כיום מעסיקה החברה הטורקית כ-2,800 עובדים, אבל יש לה תוכניות להגדיל את המספר ביותר מכפול עד שנת 2014. החברה, שמגדילה את היקף פעילותה במהירות רבה, מנסה לחתום גם הסכמים לשיתוף פעולה עם יצרני ציוד תעופתי ומנועים מארה"ב, כך שהיא תהפוך למרכז פעילות אזורי עבורם. שכר העבודה בטורקיה נמוך מזה הנהוג בישראל, לכן תוכל החברה הטורקית להתחרות בזו הישראלית. חטיבת הבדק של התעשיה האוירית היא אחד המרכזים המובילים בעולם לשיפוץ מטוסים והסבתם מתצורת נוסעים לתצורת מטען. כיום אין באזור מרכז דומה שיכול להתחרות בחטיבת הבדק, ובעבר היא טיפלה גם במטוסים טורקיים וגם הסבה מטוס אחד מתצורת נוסעים למטען.

הצעד הטורקי לא הפתיע איש בישראל. גם תעשיות ביטחוניות טורקיות שעד למשבר המשט קיימו שיתופי פעולה נרחבים עם תעשיות ביטחוניות ישראליות, מנסות כעת לצאת לדרך עצמאית, בעיקר תוך קבלת ידע מחברות אמריקניות איתן הן חותמות על הסכמים לשיתוף פעולה. לא רק שהשוק הטורקי התאדה, אלא שהתעשיות הביטחוניות הטורקיות החלו כבר להתחרות באלו הישראליות. טורקיה חשפה בחודשים האחרונים מטוס ללא טייס, שלטענתה פותח על-ידי התעשיה הביטחונית שלה. חשיפת המל"ט, שאין כרגע כל מידע על ביצועיו, באה במקביל לכך שטורקיה, למרות הקרע עם ישראל, קלטה את אחרוני המל"טים מדגם הרון שרכשה בתעשיה האווירית הישראלית. לדברי מקורות בישראל, אין כל ספק שהטורקים עושים שימוש בידע שקיבלו מישראל במסגרת עסקת רכש המל"טים כדי לפתח יכולות משלהם. הטורקים הודיעו כי בכוונתם למכור את המל"טים שהם ייצרו גם למדינות אחרות, כמו פקיסטן, וכי מגעים בעניין כבר החלו. בישראל מטילים כאמור ספק רב שהטורקים הצליחו בשלב זה לפתח מערכת שלמה ומבצעית של מל"ט, אבל אומרים כי העברת הידע שהם דרשו כחלק מעסקת המל"טים עם התעשיה האוירית ואלביט בעייתית וצריך להסתכל עליה ב"עיניים מפוכחות". מקורות המקורבים לנושא ייצוא הנשק אמרו עם זאת כי ללא העברת ידע לא ייתכנו עסקות של מכירת מערכות צבאיות ישראליות. לדבריהם, צריך עם זאת להקטין את הסיכון על-ידי "סינון" טוב יותר של הידע שמועבר למדינות מסוימות. תעשיות ביטחוניות טורקיות שבעבר עבדו בשיתוף פעולה עם ישראל, מנסות להשיג ידע בעיקר מארה"ב, כדי לפתח מערכות צבאיות כמו מטוסים ללא טייס ולמכור אותן. כמו שארה"ב לא שאלה את ממשלת טורקיה כיצד ייתכן שחברה בנאט"ו מסייעת לחמאס בעזה ולעוד ארגוני טרור כמו החיזבאללה, כך לא מפתיע שוושינגטון לא מנידה עפעף למראה שיתוף הפעולה הגובר בין חברות אמריקניות וחברות טורקיות בעיקר בתחום הביטחון. במשבר הכלכלי השורר עדיין בארה"ב וכאשר הממשל בוושינגטון משדר חולשה בהרבה תחומים, שום שאלה לגיטימית לא תישאל. עבור וושינגטון זה עניין שולי. בישראל מודאגים מאוד למרות שמשדרים עסקים כרגיל. למכה הזו לא היו מוכנים כאן כל-כך.