מהפכת הקוטג' של בעלי העסקים הקטנים בישראל

בתאריך 1.7.11 הופחתו תעריפי הדואר הבינלאומי בישראל והמחירים ירדו ב-4.05%. ברשויות הדואר בעולם המערבי לעומת זאת המחירים עלו בכ-10%. איך זה קורה? האם ריווחי הדואר נסקו השנה? או שמא התקבלה במקרה זה החלטה פופוליסטית?. מאז ש'רשות הדואר' הפכה ל'דואר ישראל' והענף נפתח לתחרות חופשית לווה התהליך בקולות צורמים והלכה למעשה התהליך התחרותי מקרטע ביותר. לדוגמא; שוק הדואר הבינלאומי מזה שנים ארוכות נתון לשליטת 'דואר ישראל', בה בשעה שהמתחרים החדשים טרם ביססו את מעמדם בשוק. מטבע הדברים טומנת נקודה זו בחובה פוטנציאל פגיעה בתחרות החופשית. תהליך בניית תחרות חופשית מחייב פיקוח והגנה ('רגולציה'), ומשרד התקשורת הוא זה שאמור להיות אמון על משימה זו. אלא שמחמת שיקולי רווח פוליטיים את שר התקשורת כחלון עניין הסלולר מעניין יותר והדואר נזרק לפינה חשוכה בחצר האחורית. עיקרון מתן מרחב פעולה לחברות עסקיות לפעול בתחרות הוגנת הוא עיקרון הכרחי במדינה כמו שלנו, אך לדאבוני לא כך הדבר. אם לקחת כדוגמה מייצגת את ענף השילוח הבינלאומי - בו אני עוסק, הרי שלמרבה האבסורד הגורם הממשלתי הוא הוא המנציח את חוסר כדאיותה הכלכלית של התחרות בין החברות. נכון להיום 'דואר ישראל' שולט בלמעלה מ-70% בענף הדואר הבינלאומי, אלא שעל-פי אומדן שבצע המנכ"ל היוצא של 'דואר ישראל' אבי הוכמן, החברה תפסיד השנה כ-90 מיליון שקלים רק בשל הרצון שלה להוריד מחירים ובכך לדחוק את החברות המתחרות. הפגיעה הקריטית בתחרות החופשית עולה בסופו של דבר ביוקר רב ללקוח שנאלץ לקנות שירות מבעל המונופול (מישהו אמר קוטג'?...) שגם מחירו ואיכותו תלויים בגחמותיו. במצב של תחרות חופשית מחירי המוצרים והשירותים במשק נקבעים על-פי חוקי ההיצע והביקוש ("כוחות השוק"). כדי לשמר מצב של תחרות חופשית יש למנוע התאגדות ותיאום בין הגופים הכלכליים השונים במשק, התאגדות שכזו עלולה להביא לתיאום מחירים ולבסוף למצב של אוליגופול או מונופול, לדוגמא, מה שקורה בפועל בדואר ישראל. מחירי ההפסד השילוח הבינלאומי בחברת 'דואר ישראל' כיום גורמים לחברה להיות הפעיל היחידי בשוק הדואר הבינלאומי וזאת היא לא לטובת האזרח, כמובן. שוב, אם לקחת את הענף שלי כמודל, הרי שמחירי הדואר לא משקפים נכונה את העלות הכלכלית וגורמת לאי תחרות ולאי שוויון. זה שהציבור זכאי לתחרות הוגנת שתאפשר לו אפשריות שילוח נוספות, תוך מתן ומגוון שירותים חדשים, שקיפות ושרות לקוחות פעיל סביב השעון, הגעה ליעדים חדשים ושירותי ערך מוסף ללקוחות העסקיים זה אמור לעניין את הרגולטור הממשלתי שאמור לדאוג לך, לבעל העסק הקטן, אבל מסתבר שזה לא בראש מעייניו. ואז, לאחר קריסת המתחרים הציבור ישלם כפול. הורדת המחירים בתחילת החודש נקבעה בהתאם לתקנות חדשות עליהן חתם שר התקשורת משה כחלון שבוע שעבר שאחת מהן היא שיש לקבע את תעריפי הדואר הבינלאומי לשער יציג של מטבע זר. במשך 3 עשורים קבעה המדינה מסיבות היסטוריות את הצמדת מחירי הדואר הבינלאומי לשער הדולר האמריקני שהתרסק לגמרי בתקופה האחרונה. רק כתוצאה מעתירה לבג"ץ שהגישה חברת השילוח הבינלאומית חברת אייר מייל אקספרס החליטה שופטת בית המשפט העליון ביניש לאמץ את דעתה של אייר מייל אקספרס ולהצמיד את התעריפים למטבע ה-SDR שהוא סל מטבעות בינלאומי שקבע האו"ם, מה שמשקף את ההצמדה באופן מדויק יותר כפי שפועלים מדינות בעולם שילוח הדואר הבינלאומי. עד הכרעת בג"ץ בנושא העמיקה 'דואר ישראל' את הפסדיה בעשרות מיליוני שקלים לשנה - אך זה לא הטריד איש, הרגולטור נרדם בשמירה. מה גם שהכרעת בג"ץ היא לא סוף פסוק מאחר שיש להוסיף לתחשיב את מחירי הבולים ועלויות נוספות שבאופן אבסורדי אינן נלקחות היום בחשבון כמו עלויות הובלה יבשתית, היטלי דלק וביטחון ועוד, אבל סביר להניח שעד הבג"ץ הבא בנושא גם נתונים אלו ייפלו היכן שהוא בין כסאות הרגולטור ולחברת המנופול תהיה הרווחה. דואר ישראל הינה חברה בגרעון שמפסידה כסף בסוגיית הדואר הבינלאומי כבר מספר שנים אבל זה לא מעניין באמת, זה לא סלולר... מדוע חברה פרטית אמורה לעתור לבג"ץ על-מנת לקיים תחרות הוגנת בין החברות בישראל, האם הרגולטור לא מבחין בעיניים כלכליות מה טוב לתחרות החופשית? האם נזדקק מדי כל מספר שנים למהפכות קוטג' למיניהן על-מנת להחזיר את עגלת התחרות החופשית לפסים? חבל.