בעוד כחודשיים ימלאו שבעים שנה לזמר היהודי-אמריקני פול סיימון, אשר מתמודד לא מעט שנים עם חסד נעוריו. גם בקולו וגם במראהו סיימון כמעט שלא השתנה. נכון שהוא הקריח מעט וגם השמין, אך חוץ מזה הוא לא השתנה. מאחר שסיימון מעולם לא נחשב כמרדן גדול, הוא לא היה צריך להתמודד עם הזקנה אשר פשתה עליו לאחרונה. לפני כחמש שנים, באלבומו "הפתעה", נעזר סיימון במפיק בריאן אינו, שאף השתתף בהלחנת שלושה מהשירים. ובאלבום החדש שלו, "מה נחשב יפה", הוא חוזר אל המפיק פול רמון אשר עמו עבד בשנות ה-70. מורשת קלאסית ההופעה הראשונה של פול סיימון בישראל התקיימה ב-7 במאי 1978 בקיסריה. זו הייתה תקופה נפלאה בישראל, וגם מצבנו מעולם לא היה טוב יותר. סיימון התחבר אל מוצאו היהודי ואל הישראליות שלו יותר מאי-פעם, ובאותם ימים קשה היה להאמין שזה נחשב כאחד המרכיבים החזקים בהבאת אמנים גדולים לישראל. ההופעה שודרה ב"גלי צה"ל" וסיימון אף העניק ראיון נרחב לתחנה הצבאית. קריירה מוסיקלית בשנת 1986 הוציא סיימון את אלבומו "גרייסלנד", אשר שילב מקצבים דרום-אפריקניים, אחרי שסיימון נואש ממוסיקת הפופ וחיפש כיוונים אחרים להעשיר עצמו מבחינה מוסיקלית. אך סיימון הוא אדם ריאליסטי היודע שהקהל מעריץ אותו בשל תחילת הקריירה שלו ולא בגלל חדשנותו המוסיקלית. השירה שלו אינטימית ואישית גם כאשר הוא מנגן לבד וגם כאשר מצטרפת אליו הלהקה שמלווה אותו. נראה שהוא נהנה מהמוזיקה אותה הוא יוצר וחי אותה כל פעם מחדש. ב-1970, האלבום "גשר על מים סוערים" היה הנמכר ביותר בהיסטוריה. מאז ידע סיימון לא מעט שיאים אמנותיים ונדמה שהמוזיקה שלו מצליחה להתחבר לכל סוגי הקהל. הוא היה אחד האמנים הראשונים ששילבו רוק ומוסיקת-עם במקצבים אפריקניים ודרום-אמריקניים, וכן הוא הרחיב את גבולות מוסיקת הפופ. סיימון מותיר מורשת אשר כוללת שירים נפלאים ושילובים מרתקים של מקצבים שטרם נראו ברחבי העולם.