X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
חרם צרכנים? תלמדו מהגמרא מה המשותף לח"כ זועבי ולעונש מאסר עולם? ניחשתם, אפקט ההרתעה ישיבה חילונית? אין חיה כזאת העיקר הלב? - לא תמיד ולקינוח פסוקו: לוּ הייתי רוטשילד על כל אלה ועוד ברשימה שלפניכם
▪  ▪  ▪
לא המצאת המאה [צילום: פלאש 90]

בס"ד
לא המצאת המאה
חרם הקוטג'? זו לא המצאת המאה. כבר חכמינו, כפי שמסופר בגמרא, החרימו את קניית הדגים בערב שבת, בעקבות ייקורם, עד שרם מחיריהם ירדו לרמה סבירה. כך גם בחג הסוכות הורה רב העיר לקהל שלא לקנות אתרוגים, עקב מחירם הגבוה, ולהשתמש באתרוג היחיד של בית הכנסת. אולי אכן מהתלמוד, שהחרדים כה בקיאים בו, הם שאבו את רעיון החרם הצרכני, אשר הם כידוע ממוביליו.
כבר בזמן חכמינו כוחות השוק, שפעלו לפי חוקי היצע וביקוש, כמו בימינו, הם שקבעו את מחירי המוצרים. אין אפוא חדש תחת השמש הכלכלית. אגב, מכירים את הכלל שנלמד בכל חוג לכלכלה - לעולם ישַלש האדם את כספו: שליש בשימוש נזיל, שליש בחסכונות ושליש בקרקעות (נדל"ן). אם לא ידעתם, אף הוא מקורו בתלמוד.
אפקט זועבי
הרחקתה של ח"כ חנין זועבי מפעילויות הכנסת לשבועיים בלבד היא לכאורה עונש מגוחך וחסר שיניים. לנוכח פעילותה, החותרת נגד קיום המדינה ואשר תומכת בטרור, ראוי היה להדיחה מן הכנסת, לפחות כמו את מאיר כהנא.
עם זאת, חשיבות העונש היא בסמליותו. עצם ההרחקה, ולוּ לזמן קצר ביותר, יש לה משמעות רבה, בעלת הד רחב, בארץ ובעולם. אולי ניתן לכנות סמליוּת זו, הגלומה בעונש, בשם אפקט זועבי. יש לה אפקט הרתעה, בעלת מסר ברור, שחברי כנסת, הפועלים נגד המדינה, אינם חסינים מפני ענישה.
יתכן שוועדת האתיקה של הכנסת הסתפקה בעונש סמלי, כדי לא לעורר תסיסה בעולם של ח"כים ערבים, ובעקבותיהם של ארגוני זכויות אדם פרו- פלשתינים. מה עוד שהנושא נמצא בטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה, שיכריע בקרוב לגבי גורלה של זועבי.
עונש ריאלי
אין ספק שהעונש של רוצחי אריק קרפ, 26 שנות מאסר, הוא עונש מחמיר לפי הקריטריון של הריגה. מה עוד שיש לזכור, כי למרבה הצער רוב עונשי מאסר עולם על רצח הם פיקטיביים, ואינם מצדיקים את שמם. הם מסתכמים בין 20 ל-30 שנות מאסר במקרה הטוב, ולכן אין הבדל ממשי בין העונש המירבי על הריגה לעונש מאסר עולם בפועל.
הגיעה השעה לשנות בחוק את ההגדרה של רצח לפי מבחן התוצאה, ולא לפי הכוונה המפוקפקת, שאינה ניתנת תמיד להוכחה, כפי שקיים כיום. יתר על כן, ראוי שעונש מאסר עולם יהיה עונש ריאלי לכל החיים, ללא חנינות והנחות. ויגאל עמיר כמודל. רק כך הוא ישיג את אפקט ההרתעה.
דמו סמוּק פחות?
משום מה נראה שהמחוקק התייחס אל נערים בוגרים, כאילו היו יצורים חסרי דעת, שאינם יודעים דיים להבחין בין טוב לרע. אחרת אי-אפשר להבין, מדוע לא נגזר על נערים רוצחים עונש מאסר עולם וזהותם אסורה לפרסום. יש לזכור, כי גם אם הם קטינים עדיין, וטרם מלאו להם 18 שנה, מדובר בנערים שהם על סף הוצאת רשיון נהיגה, כשירים להגיש בחינות בגרות, ואו-טו-טו עומדים לפני גיוס.
לנוכח ריבוי מקרי הרצח בקרב הנוער, הגיעה השעה לשנות את החוק, ולהחיל גם על נערים רוצחים עונש מאסר עולם, בדומה למבוגרים, תוך חשיפת זהותם המלאה. רק כך העונש ישיג את אפקט ההרתעה. רצח הוא הפשע החמור ביותר, שאין לו תקנה, ולכן, בניגוד לעבירות אחרות, אין לתת זכות שיקום לרוצח, שקטל חיי אדם, גם אם הוא נער. האם דמו של הקורבן, שנרצח בידי נער, סמוּק פחות מזה שנרצח בידי מבוגר?
לתשומת לב חברי הכנסת.
היכן הדוגמה האישית?
חברת החשמל קוראת לציבור לחסוך בחשמל. עם כל הכבוד, החברה נאה דורשת, אך לא נאה מקיימת.
האם לא ראוי שהחברה תַּפנה קריאה זו בראש ובראשונה לעובדיה, המבזבזים חשמל ללא הגבלה, שניתן להם חינם זה שנים? האם לא הגיעה השעה להפסיק אחת ולתמיד מדיניות בזבזנית זו, או לפחות לצמצמה? היכן הדוגמה האישית לצרכנים?
מְצא את ההבדל
לאחרונה פנו ראשי ישיבות חילוניות בבקשת תמיכה כספית מהצבא, והכרה בהן, בדומה לישיבות ההסדר. נראה לי שהם אינם מבינים את ההבדל היסודי בין השתיים.
ישיבות ההסדר הוקמו לא רק כדי לאפשר את המשך לימודיהם התורניים של חיילים דתיים, אלא בראש ובראשונה כדי להמשיך את אורח החיים הדתי שלהם, כאשר המסגרת הישיבתית היא מעֵין חממה התומכת באורח חיים זה, לאחר הישיבה התיכונית, מבלי שהמסגרת הצבאית החילונית תשבור אותה.
עם כל הכבוד, הקריטריון המעשי של קיום מצוות, שנועד כדי לא לפגוע בזכויות הדת הבסיסיות של החיילים הדתיים, ולמנוע מהם אפליה לרעה על-רקע זה, אינו קיים בישיבות החילוניות. אז מה פתאום שהצבא יתמוך בהן?
אגב, דומני כי הצירוף 'ישיבה חילונית' הוא מושג פרדוכסלי. ישיבה היא מיסודה מסגרת דתית תורנית. לכן הצמדת התואר חילוני אליה, מהווה כפירה במהותה הדתית, וזו אפוא חיה בלתי אפשרית. תחשבו על זה.
בשולי הקהילה
אין ספק רוב בעלי התשובה הם אנשים ערכיים, שמצאו את דרכם בחיים ברוּח היהדות (ונועה ירון, מחברת רב המכר 'מקימי' כמשל).
עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שבשולי קהילת החוזרים בתשובה, מתקבצים אנשים חריגים, בעלי הפרעות אישיוּת ,או רקע עברייני, שמצאו בדרכם החדשה מין מפלט נפשי. למרבה הצער לא פעם הם עולים לכותרות בנסיבות מפלילות.
עם שוליים אלה נמנים, למשל, 'האם המתעללת', אוהד רוזנברג שרצח את חברו והתאבד, וכן לוי אהרון, שאף הוא ממשפחת בעלי תשובה, אשר רצח בניו-יורק את הילד החרדי לייב קלצקי, ואחרים.
אנשים אלה טעונים טיפול פסיכולוגי או קרימינלי, ולאוו דווקא במסגרת הקהילה. אך אין להכליל מהם על אופי הקהילה הנורמטיבית כולה של בעלי התשובה, או להכתימה.
לכו לפריפריה
לא סוד הוא שההתנחלויות הפכו לשק החבטות של השמאל. ועכשיו, על הפרק התורן האשם: הדיור. במקום שהמדינה תזרים כספים לדירות בהתנחלות - מהדהדת הטענה - שתסבסד את הדירות בתל אביב.
אלא שההתנחלויות לא לבד. המדינה מזרימה כספים גם לדירות בפריפריה (במיוחד בעקבות חוק אטיאס שעבר לאחרונה). ואם מחירי הדירות בתל אביב, בצדק, לא מוצאים חן בעיניכם, שיינקאים נכבדים, לכו לפריפריה. אז נכון, זה כרוך במעט אי נוחות, בעיקר בגלל נגישות תחבורתית לעבודה. אבל מה לעשות, החיים זה לא פיקניק. בהצלחה!
טֶבע הכסף
למקרא השם "טיילת IDB" סבורה הייתי לתומי שמדובר בטיילת עסקית בענף ההשקעות, או לחלופין באתר פנאי וטיולים של החברה. אך מתברר שטעיתי. מדובר בטיילת של נהרייה, הפתוחה לכל מטייל. היא נושאת את שם החברה התורמת, חברת ההשקעות של בנק דיסקונט.
מעֵבר לפרסום החברה והרייטינג שלה, כתרגיל ביחסי ציבור (כבר התרגלנו, בניגוד למסורת, שצדקה ופרסום הולכים ביחד), דומני מתלווה לצמד של השם צליל צורמני. עד כה הכרנו את הצירוף הטבעי הון ועסקים, ולמרבה הצער הון ושלטון, כסמל לניהול בלתי תקין. אך השדרוג הון וטבע מדיף ניחוח זר. עם כל הכבוד לתורמים, האם השם 'טיילת החֶמד', למשל, לא היה מתאים יותר?
לתשומת לב ראש העירייה.
העיקר הלב?
מכירים את הפתגם "ניתוח הלב הצליח, אבל האדם מת"? כלפי מה דברים אמורים? ח"כ שמאלוב טוענת, שהעיקר האמונה בלב. והיא, כידוע, לא לבד. זוהי דרך אלגנטית של רבים לחמוק ממצוות מעשיות. האם ראיתם בני זוג שיצהירו על אהבתם זה לזה או לצאצאיהם בלי מעשים? אתם יכולים לדמיין את התוצאות ההרסניות?
עם כל הכבוד, גם המצוות הן הביטוי המעשי של האמונה, ובלעדיהן אין לה קיום. בניגוד לחוקי הכנסת הן מכשיר להעצמת האישיות וכלי בדוק ומנוסה לחיבור האדם לפנימיותו, לנשמתו ולאלוקיו (מצווה - מלשון צוותא בפרשנות חב"ד). הקב"ה הירבה מצוות, כדברי המשנה, כדי לזַכות את ישראל. העיקרון המונח בבסיס התורה הוא, כפי שהצביע ספר החינוך, ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות". לכן, מעֵבר למספר מצוות סמליות, שחברת הכנסת שמאלוב מקיימת, ראוי שהיא תיתן קרדיט לבורא גם בסוגייה זו.
אותו ה', שחברת הכנסת הנכבדה מאמינה בו, ציווה על השבת, שהיא הברית בינו ליהודים, ולא יהיה כלי גבר (מכנסיים) על אישה, וגם על כיסוי ראש לא רק כסימן היכר לנשים נשואות, אלא לשם חיבורן לצניעותן הפנימית. מה דעתה לעבור קורס מזורז ביהדות?
פסוקו
אילו הייתי מאהל מחאה בשדרות רוטשילד, הייתי מתקפל. הנגיד פישר אומר כן לתוכנית הדיור של נתניהו. הסטודנטים אומרים אף הם כן לתוכנית. גם הכלכלנים מודים שיש לתוכנית בשורה, לשחרור קרקעות ודיור בר השגה, לראשונה בתולדות המדינה. ורק המפגינים אומרים לא.
אז אולי באמת, צודק מי שאומר, שההפגנה היא פוליטית נגד ראש הממשלה?
הבהרה: המאמר בשולי הכותרות הוא מאמר קליל המגיב בקצרה לידיעות חדשותיות מרכזיות או שוליות (ומכאן שמו). המאמר מביע דעה אישית, ואינו בא להחליף את התחקיר העיתונאי האובייקטיבי.

תאריך:  27/07/2011   |   עודכן:  16/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסף עברון
שאלה הרת-הגורל שנשאלה ביוני 1998 - האם דבר-מה יסודי מתערער בתרבות השלטון בישראל בשנים האחרונות? - זכתה לתשובות העדכניות גם לימינו אנו    בין התשובות: הבחירה הישירה היא שינוי ששיבש את כל מערך האיזונים והבלמים, שהיה קיים בין ראש הממשלה לבין הכנסת והשרים
עפר דרורי
מפלגה חרדית שמחליטה להצטרף לממשלה ולקבל לאחריותה משרד, עליה למנות שר מטעמה    אינה רוצה משרת שר? תמנה הממשלה שר במשרה מלאה
גרשון אקשטיין
רוב בעלי הדירות העדיפו לחסוך פרוטה לפרוטה ולרכוש דירה קטנה של חדר וחצי עד שלושה חדרים ולהשקיע בה את רוב הונם, והכל כדי שבימי סגריר יעמוד לרשותם נכס קטן, שיוכלו למכור אותו או לאפשר למי מילדיהם להתחיל את חייהם ממקום כלשהו
מירי ארביב
"אם הייתי יודע", אומר הזקן אותו אני פוגשת מדי שבוע ברהט, "לא הייתי עוזב את האוהל". עבורו האוהל הוא לא רק שאלה של דיור אלא של שאלה של חיים ברי-השגה. האוהל איפשר לו אז את מה שהחיים החדשים והמתקדמים לא יכולים להציע: תעסוקה על בסיס צרכים בסיסיים המושגים באמצעות גידול הצאן והבקר, שהות גבוהה עם בני המשפחה ושקט מדברי
אורי גנני
תכנון מהיר של אתרי קרוואנים והקמתם באזורי הארץ השונים ייתן פתרונות דיור סבירים לאותם זוגות המתקשים לעמוד במחירי הדיור והנדל"ן הגבוהים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il