במוצ"ש הצטרפתי לאלפים מתושבי אשדוד שנהרו לפארק מול התחנה המרכזית. במאהל של הצעירים המוחים הייתה המולה גדולה והמון צלמים ועיתונאים. ורוניקה הכריזה ברמקול את הזעקה: "המדינה קורסת, צאו מהמרפסת!". החלה צעדה בליווי המשטרה לעבר כיכר עירית אשדוד. שם הדביקו על הקיר את הכרוז שבו הביעו את משאלותיהם לגבי מצוקת הדיור ויוקר המחיה והפער החברתי.
אני הוספתי בכתב יד (העט שהושאלה לי ע"י יניב קקון נושאים כדלקמן: גימלאים, פרודים ופרודות, אחים שכולים, נפגעי איבה.
יניב התנדב לרשום את מס' הטלפון שלו אך מסתבר שחסרה שם סיפרה. יש להם את כרטיס הביקור שלי. לאחר מכן, כולם צעדו חזרה למאהל המחאה ושם דיברו נציגי האימהות החד-הוריות, הגימלאים (שוקי סהרוני) ועוד. נציג הגימלאים הציע להוריד את שווי המטר מרובע לדיור ל-15 ש"ח. כעת, זה פי 10, כנראה.
שמות הנואמים תוכננו עם המשטרה קודם לכן. לפיכך, היו סירובים כלפי נואמים אחרים שרצו להביע את דבריהם מעל הבמה. הטכס הסתיים בשירת התקווה ואנשים התפזרו.
לפני כשבוע, נפגשתי עם החבר'ה החביבים: צעירים נבונים וחביבי סבר,חדורי מוטיווציה למאבק צודק. ר' תמונתי עם הפעיל נאור ביטון
אכן, בנושאים הללו אין ימין ושמאל. הרי אני בעד ממשלתו של
בנימין נתניהו, ואין זו אשמתו לגבי השחיתויות המתגלות חדשות לבקרים והצטברות העוולות הכלכליות על האזרחו הקטן. כנראה, שימות המשיח הגיעו; כעת, העיתוי להתחיל לטפל ברצינות בכל העול הכלכלי הבלתי צודק לגבי מיגזרים שונים באוכלוסיה שכורעים תחת העול, ואינם יכולים לסיים את החודש בנחת.
מדוע הם משתוממים כ"כ בצמרת על חוסר שביעות רצון של הצעירים והקשישים ובני המעמד הבינוני מחייהם ומהבעת המצוקה?! כן, השבע אינו יכול להבין את הרעב... הפער בין רמת חיי הטייקונים, מנהלי הבנקים ו"עילית העם" - עצומה ומנקרת עיניים.
אני, למשל, מזה למעלה מ-10 שנים מאז שובי ארצה, מתחננת בפני כל הרשויות לסיוע כספי, להנחות, למשכנתה (כשהיו לי פיצויים וכעת אזלו החסכונות), ותמיד היו תשובות מתחמקות ש"זה החוק והנוהל" ובקושי נתנו 450 ש"ח לחודש כאשר הקפיצו לי את שכה"ד ובעלי נטש ונותר ללא עבודה.
איך הם מצפים שתושבים חוזרים יגיעו לכאן? מדוע אני צריכה לכלכל את אחייני שהגיע כדי ליצור תשתית פרנסה ולהעלות ארצה את משפחתו האמריקנית?! הרי אני בעצמי נזקקת, וזוהי הבושה של המדינה!!! - שצברים, יהודים, תושבים חוזרים, אחים שכולים, פרודים וגרושים, אבות ואימהות, נפגעי איבה, גימלאים, צעירים שרוצים להקים משפחה, סטודנטים, ועוד - זועקים לעזרה ומתמרנים מדי חודש ומלווים ומקצצים ונמצאים באיומי פינוי, ואין מושיע!!!.
בכ"ז, אנחנו בימי בין המצרים, ועל-מנת שלא יחול עלינו ח"ו דין, חייבים להתפלל לבוראנו שקודם כל ינחה את מנהיגינו בדרך הנכונה להביס את אוייבי ישראל, להביא את עם ישראל לתשובה ותיקון (לא בטכסים דתיים, אלא בטוהר מידות ושמירת המסורת לפחות), ולבסוף עוד נהיה בע"ה אור לגויים ונזכה לגאולה!
מי שמאמין - לא מפחד!
