א. חשיפה מנוכרת אחרי שפג החידוש, הפך הדף שלי בפייסבוק לשעמומון, בדרך כלל, המציף את תא הדוא"ל שלי בהודעות שווא. לא הצלחתי להתרגל לחשיפה כביכול ולהעדר הפרטיות. אפילו לא הצבתי בדף שלי את תמונתי (למען שלום הציבור - אומרים).
מירב ארד דיווחה בחדשות
מחלקה ראשונה, כי "משתמשי פייסבוק יוכלו מעתה לעדכן את הפרופיל שלהם באתר ולגלות כי הם מצפים בקרוב לתינוק חדש. כמו-כן, הם יוכלו להוסיף את תאריך הלידה המשוער ואת השם הנבחר".
למה?!
ב. הורסים את הרפת כאן תיסגר רפת / בגלל ביבי - אומרת הכרזה בקיבוץ בצפון, וממש התרגשתי.
כיוון שאני חצוף ידוע, למרות שהייתי אורח, הלכתי לבדוק הכצעקתה?! נסעתי במכוניתי בכבישים השבורים בכל סביבת השלט, ומצאתי לולים נטושים, סככות ריקות, צריפים הרוסים ואף רפת פעילה.
ומעניין לזכור, כי שרת החקלאות הנה חברת קיבוץ, ושר התעשיה והמסחר (קודמה בתפקיד) חבר מושב. כלומר, שניהם מייצגים את האינטרסים של ההתיישבות העובדת ולא את האינטרסים שלנו, האזרחים - צרכני החלב, מרבית אוכלוסי ישראל, שהם עירוניים רחמנא ליצלן.
במדינה, שבה כדי להיות שר ביטחון, אינך צריך להבין בצבא, אלא להיות ברזלן בכיר (הוכחה ברורה לאי-הבנתך בביטחון), תמונה לשר תחבורה רק אם יש לך רישיון נהיגה; ולשר בריאות - רק אם תקעו מזרק בישבנך. אבל, העובדה, שאתה אוכל גבינה וסלט לארוחת בוקר, אינה מספיקה למנותך לשר חקלאות. אתה חייב להיות מההתיישבות העובדת (ויש לה צבע פוליטי מסוים מאוד - רק אדום). כלומר, דאגו מראש להעדיף אותה על חשבוננו.
לכן, אני יכול להבין את ההסתה, אך לנוכח המראה המגעיל של חוצות אותו הקיבוץ, שאינו ידוע בהצלחותיו הכלכליות, או החברתיות - רציתי לומר, "קשוט עצמך תחילה", או, לפחות, נקו קצת את הטינופת, המצטברת ליד שער הכניסה לקיבוצכם.
ג. למה אין מראים לכישלונרים את הדלת?! רם רוטברג יפקד על
חיל הים במקומו של אלוף אליעזר מרום (צ'ייני). נדמה, שמעמדו הפוחת של צה"ל ניכר היטב בכך, שרוב הציבור אינו יודע מי מפקד עליו, על פיקודיו ועל חילותיו.
רוטברג ננזף בשל חלקו במחדל המודיעיני, שכמעט הטביע את אח"י "חנית" במלחמת לבנון 2. חמש שנים אחר כך נמחל עוונו, ונמחקו הארבעה, שנהרגו במחדל הנורא, כלא היו.
אלוף מרום נותר בתפקידו למרות שתפס מבלה במועדון חשפניות.
כיוון שנותרתי חסר מלים, רק אזכיר חוזר, שהפיץ אדמירל גארי ראוּגהֶד, מפקד חיל הים (CNO) האמריקני, בין המפקדים הבכירים בחילו. אדמירל ראוגהד דרש מהם לקרוא מסמך עקרונות, שכתב לקראת תום תפקידו, ולחתום על הסכמתם לעקרונותיו. לפי המסמך של מפקד חיל הים האמריקני, מפקדים בחיל הים מתחייבים לכללי התנהגות אישיים ומקצועיים הגבוהים ביותר. עד כה הדיח חיל הים האמריקני כל מפקד, שנתפס שתוי, נוהג בשיכרות, מתעמר בפקודיו, או מקיים יחסי מין מחוץ לנישואין - עבירות חמורות לפי החוק הצבאי של חיל הים האמריקני.
כמעט כמו אצלנו. לכן, נישאר בביצה - גם אם יהיו לחיל הים אמצעי לחימה ומערכות-נשק משוכללים.
ד. עד מתי רשעים?! שוב ירו רקטות על אזור חוטף עזה ועל אזור קריית-גת. למחרת כבר תיקנו את הידיעה - כנראה, כדי להונות את עם ישראל, שאינו מכיר את מפת ארצו - ואמרו, שהרקטה נפלה ב"גוש לכיש".
הרשו לי להניח, שלו נפלה רקטה בגוש דן - לא הייתה אדישות כזו.
יתר על כן, הבטיחו לנו "כיפת ברזל", וגוש לכיש/קריית-גת מרוחק/ת יותר מחמישה ק"מ מקני השיגור - אז איפה הישועה, שהובטחה לנו ברוב פאר, הדר, רוח וצלצולים.
ודאי היא טמונה באותן המגירות האפלות, שמומחינו הדגולים לביטחון טמנו בהן את לעגם על הרעיון, שאשקלון תופצץ אם ייטשו את חבל עזה. כמובן, מומחינו צדקו. יש לכם שמץ של ספק בכך?! הרי הם לא טעו מעולם, אלא אנחנו, שהרשינו להם להשתולל על חשבוננו.