לפני שנים ספורות ניהלו עיריית קרית-גת והעומד בראשה, אבירם דהרי, מאבק מתוקשר עם אינטל. הנושא היה שטח המפעל הרלוונטי לחישוב הארנונה אשר משלם המפעל לעיריית קרית-גת. ייאמר לזכותו של דהרי שהוא גילה אז נחישות רבה מאוד ודבקות במטרה, והעירייה אכן זכתה בסופו של דבר בכמה מיליוני שקלים, כאשר חלק לא קטן מסכום זה שולם לעורכי הדין אשר ייצגו את העירייה. לכאורה, אין ספק שמדובר במאבק צודק מצידה של עיריית קרית-גת והעומד בראשה - צודק, אבל טיפש!
סוף מעשה - במחשבה תחילה, אומרים. דהרי אומנם ניצח בקרב ההוא, אך העיר כולה הפסידה, ובגדול, במערכה. מאבק מתוקשר עם אינטל, היזם והמשקיע הגדול ביותר של העיר מאז הקמתה, אשר יצר לעיר פוטנציאל שלא היה כמותו והביא אחריו לאזור אלפי עובדים, איננו מאבק שמנהלת עיר שחפצה ביקרם של יזמים ובעלי עסקים! אם בוחנים בראייה רחבה את השלכות המאבק, הרי שמאבק מתוקשר שכזה יוצר רתיעה אצל יזמים ומשקיעים פוטנציאלים מלהגיע לעיר, ומייצר אווירה מיותרת ומזיקה של התלהמות ודיכוי העסקים, כלומר ההפך המוחלט מעידוד יזמים ומשקיעים.
נעצור לרגע אחד ונבחן את המתרחש בשכנתנו מדרום - באר-שבע. במשך שנים ידעה באר-שבע שקיעה עמוקה וסבלה מהיעדר השקעות, בין היתר בגלל תדמיתה. והנה, לפני כשנתיים וחצי, נבחר ראש עיר חדש צעיר ונמרץ, והציג חזון ותוכנית אסטרטגית לעיר (מאלה שחסרים כל-כך לקריית-גת). בתוך תקופה קצרה מאוד, השתנתה האווירה מקצה לקצה, ומעיר אפרורית, גוססת, הפכה באר-שבע לעיר אטרקטיבית ליזמים ומשקיעים. בשנתיים האחרונות הצליח
רוביק דנילוביץ', ראש העיר, להביא לעיר השקעות בסך כולל של מיליארדי דולרים(!), והעיר כיום מוגדרת כאחת הערים המבטיחות ביותר במדינת ישראל.
אבל אינני מגלה כאן את אמריקה. כל איש שיווק וכל מנהל מתחיל יודעים שכדי לשכנע משקיעים ויזמים להשקיע בחברה או במפעל מסוים, חובה ליצור אווירה מתאימה שכוללת תדמית חיובית המבליטה את הפוטנציאל של החברה ומגמת צמיחתה.
ערים רבות כבר הבינו מזמן שעל-מנת למשוך משקיעים ויזמים להגיע אליהן, אין להסתפק בדיבורים ובמראית עין, ויש לנקוט צעדים של ממש על-מנת להקל עליהם וליצור אווירה ותנאים מעודדי השקעות. ערים בארה"ב, למשל, מאפשרות הקמת חברות באינטרנט בתוך דקות ספורות, ואף מקצות מענקים והלוואות נוחות ליזמים, כמו גם הנחות במיסים מקומיים בשנים הראשונות לפעילות. גם בארץ, ערים רבות, לדוגמה יבנה, באר-שבע וחולון, הבינו את החשיבות הרבה בעידוד אקטיבי וחכם של יזמים ומשקיעים. ולא צריך ללכת רחוק מדי - גם
זאב בוים ז"ל, בהיותו ראש העיר, נלחם בשיניו על-מנת לשכנע את אינטל להקים את מפעליה בעירנו. לו תיאר לעצמו אז, כיצד ייכשלו מחליפיו בהגשמת חזונו ויהרסו במחי יד את אשר בנה בעמל כה רב...
עיריית קרית-גת, לא רק שלא נקטה בצעדים משמעותיים לעידוד משקיעים ויזמים, אלא נהפוך הוא - היא ניהלה נגדם מאבקים מתוקשרים, תוך שימוש בכוח (קרי, הזמנת משטרה, עיקול נכסים ועוד). הוסיפו לכך את יתר הנסיבות הקשות של העיר, בכלל זה התחרדות קשה, בריחת אוכלוסיה איכותית חזקה והתדרדרות מערכת החינוך בעיר - וקיבלתם מתכון ברור לקיפאון עסקי ויזמי בעיר. אין זה פלא, אם כן, שיחסית לערים רבות באזור ובארץ בכלל, מספר ההשקעות אשר בוצעו בעירנו בשנים האחרונות נמוך עד מאוד, אם בכלל. אין לי גם ספק שאינטל עצמה לא הייתה מקימה את מפעליה בעיר, לו הייתה יודעת לאיזה "עידוד" תזכה מעיריית קרית-גת והעומד בראשה.
גביית החובות מאינטל בהחלט הייתה צריכה להיעשות, אבל בתבונה ובטקט. מדובר בחברה המשקיעה מיליונים רבים בקהילה ובעיר, הרבה מעבר למה שהיא חייבת, וחוב הארנונה שלה לעיריית קרית-גת היה ממילא בטל בשישים לעומת השקעתה הרבה בעיר ותרומתה לעיר ולאזור כולו. אני מציע לראש עירנו לשנות גישה מקצה לקצה, ולקיים חשיבה והיערכות מחדש בכל הנוגע לעידוד משקיעים ויזמים.
