טענות רבות נשמעות לאחרונה על אודות "הקפיטליזם החזירי" בהנהגתם המרשעת של הטייקונים, המשעבדים אותנו, בני מעמד הביניים, כעבדים נטולי שבתון. אניח כרגע את אילי ההון ה"טייקונים" לנפשם. מכל אלו הנוגעים לדבר המחאה והריכוזיות, אילי ההון הם אלו שעושים בדיוק כפי שמצופה מהם, דהיינו - להרחיב את נכסיהם ולהתעשר עוד. לא אגע בשאלות העוסקות בקריסת איל הון כזה או אחר, תרומתו לתעסוקה וכיו"ב. דווקא סוגיית בעלי החיים, כפי שעולה מטורי הדעות ומדיווחי התקשורת (טורי דעות במסווה), היא המעניינת יותר.
אם כן, אלו החומדים את כספם של אחרים, לוקים במחלה המתקראת "קפיטליזם חזירי", הווי אומר, כשם שהחזיר חומד לעצמו עוד, כך אלו המעוניינים להגדיל את עושרם, אלו הם הקפיטליסטים, מתנהגים כחזירים. ניתן, על כן, להמשיל את המצב הנוכחי לשטח מרעה, בו רועים שני עדרים שונים, החזירים והפרות. הפרות צנועות בדרישותיהן. כל שמבקשות הן ללחך עשב, מעט חציר, חליבה יומית על-מנת להקל את סבלן. למעשה, הפרות מעוניינות לחיות את חייהן ללא הפרעות וללא פלישות. החזירים, לעומתן, נמנים עם קבוצת היונקים המכונה אוכלי-כל, ואין כאן מקום לפרט.
הבה ונצא אל האחו, ונביט בעדרים הללו. מספרם של החזירים זעום לעומת מספר הפרות, ושני העדרים מתקיימים בשכנות סבירה. מעת לעת פולש אחד החזירים ומלחך את העשב במקומה של הפרה, אך הפרות אינן מייחסות חשיבות לכך. אם ייגמר העשב כאן, אלך למקום אחר, חושבת לעצמה הפרה.
העדר השלישי
ודאי סבורים אתם, קוראים יקרים, כי כאן מסתיים המשל, ותוהים מהו החידוש המוצע, שכן כך נכתב תחת כל עץ רענן. זה המקום להכריז על הימצאותו של עדר שלישי, נכנה אותו פסבדו-פרות, או חזירים במסווה.
עדר זה נמנה עם היונקים אוכלי-כל, אך מראם של הפרטים בו כמראה הפרה. כה דומים הם, עד כי עובר-אורח יטעה לחשוב כי בשדה זה רועות פרות במספרים עצומים לעומת החזירים. ברם, כאשר חולף עובר האורח וממשיך בדרכו, חדלות פסבדו הפרות מן האכילה בקצותיו הרחוקים של האחו, ומתחילות באכילה כדרכם של החזירים.
כל אדם בר-דעת מסוגל לזהות חזיר, לפי קומתו הנמוכה, צורת פניו, הטינופת שעל גופו, ובייחוד לפי מסתו הרחבה. פסבדו הפרות, באמצעות סיועה האדיב של האבולוציה, מסתירות את מסתן הרחבה. אנשי מדע רבים טרם הצליחו לפענח כיצד בולסות פסבדו הפרות כמויות אדירות של מזון, צמחים ואף יצורים מן החי, ובכל זאת, גזרתן זהה לגזרת הפרות.
יש הגורסים כי האנרגיה הנצרכת מושקעת בהפקת קולות וצלילים, מהיפים ביותר בנמצא בקרב היונקים, יש המשערים כי כמויות המזון הנצרכות הופכות, בתהליך מורכב מאין כמותו, לשרירי הגפיים, בעיקר הרגליים האחוריות, ויש הסוברים כי אבריהן הפנימיים של פסבדו הפרות מצטמצמים באופן ניכר בתוך הגוף, כלומר, פסבדו הפרות משמינות אל הפנים ולא אל החוץ. האחרונים אף בדקו גווייה של פסבדו פרה, ונוכחו לגלות כי מוחה הצטמצם לכדי עשרות ספורות של תאים חיוניים, ויתר ראשה התמלא בשומן.
כך או כך, פסבדו הפרות מהוות איום משמעותי באחו. פסבדו הפרות נטפלות לפרות, אוכלות את מזונן, ואף מעת לעת מקימות קול צעקה והמולה המבהיל את הפרות. הפרות, יצורי עדר אומללים, נבהלות מן הרעש המוקם על-ידי אחיותיהן (מעטות הפרות היודעות להבחין בין פסבדו פרה לבין פרה), ומתחילות בריצת אמוק אל עבר עדר החזירים. אלו חרדים לחייהם, ולא בכדי, ומתפזרים לכל עבר. יש מהם הנמלטים לאחו אחר, ויש מהם שנשארים וממשיכים כהרגלם. או אז מקימות פסבדו הפרות זעקה נוספת, ושוב, רצות הפרות מצדו האחד של האחו אל צדו האחר, ובריצתן, הן אינן מבחינות כי פסבדו הפרות נותרו במקומן, ללחך את העשב שהן, הפרות, ליחכו קודם לכן.
לא זאת ועוד, כי אם איתרע מזלה של פרה להידרס לרגלי אחיותיה, קמות פסבדו הפרות על נבלתה, וטורפות גם אותה, ממש כפי שהיו טורפות מבני מינן, לו היה שרוע לפניהן.
חזיר לא טורף פרה
כאמור, נכתב לעיל כי הפרות מבקשות לחיות יום ביומו, לאכול, להיחלב, להקפיד על חיי חברה מפותחים. פסבדו פרות, לעומתן, ניחנות ביכולת התכנון, כיתר הטורפים. מזימתן ברורה לכל עין – מבקשות הן להיפטר מן החזירים, או אז יתפסו את מקומם, ויוכלו להשיל מעליהן את תחפושת הפרה המטופשת שעטה עליהן הטבע. משלא יהיו חזירים באחו, כך סבורות הן, המרעה כולו יהיה להן, וכך גם בשר הפרות, מעדן מלכים.
דברים רבים ניתן לכתוב בגנות החזירים, שכן אלו גוזלים משטחי המרעה, מלכלכים ומזהמים כל חלקה טובה, ואף מרובים במחלות, אך דבר אחד לזכותם ייכתב – חזירים אינם טורפים פרות.