אל הממצאים במאמר הזה הגעתי במקרה בעקבות דיון בחוג למחשבים ב"מדייטק" בעיר מגורי, חולון. במסגרת הדיון על הפעלת מנועי חיפוש באינטרנט הועלה המושג "הפרטה". מהר מאוד מצאתי עצמי מתנתק מהדיון בקבוצה, ונצמד למידע, שהפתיע אותי מאוד.
המידע הראשון, שניתק אותי מהטבלאות שערך המרצה כיצד להתמודד עם שפע המידע שמצטבר, התמקד בעיתון
הארץ מיום 15.5.2009. מצאתי עצמי חוזר וקורא את המחמאות, שהרעיף ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, על מפלגת העבודה, ההסתדרות ובמיוחד לעומד בראשה, עופר עיני.
יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, לדברי בנימין נתניהו,"ראוי לכל המחמאות על תרומתו להוציא לפועל את תוכניות ההפרטה שלנו". בנימין נתניהו מדגיש את הזכויות הרבות, השמורות לעופר עיני על תיווכו, שהניע את נציגי מפלגת העבודה בממשלה לתת לו הכשר מוסרי להשלמת מדיניות ההפרטה במנהל מקרקעי ישראל.
"עיני לא עורר מכשולים ברפורמת ההפרטה שלנו במנהל מקרקעי ישראל, אני מאמין שהוא ילך איתי גם לרפורמות אחרות". כך כתוב שחור על גבי לבן מדברי ראש הממשלה להארץ מיום 15.5.2009.
אני חוזר וקורא שורות אלו ושואל את עצמי, האם באמת עופר עיני הוא נציגם של ערכי תנועת העבודה, או שהוא נציגו של ההון, שיש לו עניין רב במדיניות ההפרטה במנהל מקרקעי ישראל.
ידועים וגלויים מניעיו האידיאולוגיים המוצקים של בנימין נתניהו בקידום ההפרטה במינהל מקרקעי ישראל. מה שלא היה ידוע לי, זו המעורבות המכריעה והמשמעותית של עופר עיני לגרור את מפלגת העבודה, טרם הקמת סיעת "העצמאות", שכל שריה בממשלה תמכו בקידום תהליכי ההפרטה של אחד מנכסי היסוד של מדינת ישראל - האדמה.
בלחצו של עיני הייתה מפלגת העבודה שותפה לדחיית התביעה של חברי כנסת כמו: שלי יחמוביץ,
דב חנין,
חיים אורון ועוד להעמיד לדיון ציבורי את ההפרטה במנהל מקרקעי ישראל, כדי שניתן יהיה לחשוף את משמעותיהן ולדון בהשלכותיהן.
מה שהפתיע אותי זו ההשתפכות של
אורי יוגב, איש אמונו של ביבי נתניהו האומר למערכת "
דה מרקר" מיום ה-14.5.2009 הממשלה קיבלה עזרה ותמיכה מעופר עיני -
"שבמסגרת עסקת חבילה קיבלה המדינה ביוזמתו את הסכמת ההסתדרות להפרטה ולרפורמות בחברת החשמל ובמנהל מקרעי ישראל".
עופר עיני נציג העובדים נתן ידו להפרטת מינהל מקרקעי ישראל. כנציגם של עובדים הוא התעלם מהתוצאה של הפרטת המינהל שתיצור עושר חדש. בהתאם לחוקי המשחק של משטר ההפרטה ושל שוק חופשי - ובמרכזם, הון ושלטון - יהפוך העושר החדש הזה לחגורת תמיכה לגורמים פוליטיים שיאפשרו את ביזת הקרקעות, ואשר יוסיפו לה הגנה חוקית בעתיד.
"וְהָאָרֶץ לֹא תִּמָּכֵר לִצְמִיתוּת, כִּי לִי הָאָרֶץ" ,ויקרא כ"ה 23, פירשו הצמד ביבי-עיני
"להם הארץ הזו ,להם שמורה הזכות לספסר באדמות המדינה".
אודה, שבדיון על ההפרטה במינהל מקרקעי ישראל לא ייחסתי חשיבות למידע בקשר לנגיעות ידיו של עופר עיני. עכשיו מסתבר , שהוא זה שסובב על אצבעותיו הלוליניות את מפלגתו ועל כך הוא זוכה לכותרת -
"עיני לא מתנגד להפרטת מנהל מקרקעי ישראל" ("גלובוס" 3.5.2009) ובהמשך עופר עיני מבטיח את תמיכת מפלגת העבודה בהפרטה , להוציא כמה אצבעות שיישבו בעת ההצבעה במזנון ולא במליאה .
טוב שראשי מחאת האוהלים הבינו מהר, שעופר עיני סולל את דרכו תוך כדי אימוץ הכשלים שבשיטה, ואני מקווה, שראשי המחאה ישכילו להבין, שההתמודדות צריכה להיות נגד כשלי השיטה .
עופר עיני מנתב את דרכו כמנהיגה של ההסתדרות, כשהוא סוחב אותה למחוזות הנגועים שבשיטה, בעוד שהמחאה חייבת להיות נגד השיטה. לכן חשוב מאוד, שיווצר מרחק רב בין עופר עיני ובין המחאה העממית.
לסיום, אני מבקש לחזק את ידי מנהיגי המחאה, שמתנהלת היום, למרבה הכאב, גם תחת צל קודר של רצח וקטל, יתמות ושכול , שפגעו בציבור אזרחי חף מפשע בדרומה של מדינת ישראל . מנהיגי המחאה נהגו בתבונה רבה על החלטתם, שהמחאה החברתית מחבקת את הדרום הדואב וזב הדם לנוכח פעולה רצחנית מתועבת.
