בימים חמים אלו, בהם הקיץ בשיאו והלחות גבוהה במיוחד, ריח הגוף מתעצם ואיתו גם הזיעה. הזיעה היא דרכו הטבעית של הגוף להתקרר כאשר החום והלחות עולים. בלוטות הזיעה הפרושות בכל הגוף, מפרישות זיעה המתנדפת לאוויר ומקררת את הגוף. הזיעה הינה תהליך טבעי וחיוני לגוף, אך עם זאת היא מלווה בריחות לא נעימים.
למעשה, לזיעה עצמה אין ריח לא נעים. במקומות חמים ולחים, בהם אין גישה רבה לחמצן (כמו בית השחי והמפשעות), חיידקים ופטריות מתרבים במהירות ולתוצרי הפירוק של הזיעה וההפרשות של החיידקים והפטריות יש ריח לא נעים, שהוא ריח הזיעה.
מהו דאודורנט?
חומר שהורס או מנטרל ריחות לא נעימים של הגוף על-ידי קטילת חיידקים שמצויים על העור ומפרקים זיעה.
אילו סוגי דאודרנטים קיימים?
בגדול ניתן לחלק את הדאודורנטים לשני סוגים:
- דאודורנטים: כלומר מנטרלי ריחות. כל חומר שהוא משמיד חיידקים ופטריות, יכול למעשה להיות דאודורנט (החל מסודה לשתיה, חומרים אנטיביוטים ודטרגנטים למיניהם, וכלה בשמנים וצמחים מסויימים כמו עץ התה). לכן, ישנם דאודורנטים שאין בהם רכיבים לנטרול ריחות, אלא רכיבים להשמדת החיידקים והפטריות;
- אנטיפרספירנט: גם מנטרלים ריחות וגם מונעים הזעה. תכשירים אשר מקטינים את ההזעה על-ידי כיווץ בלוטות הזיעה. הרעיון באנטיפרספירנט הוא שהפסקת הזיעה גורמת לכך שאין סביבה להתפתחות חיידקים ובכך לא נוצר ריח הזיעה.
מה החומרים הנפוצים המצויים בדיאודורנטים?
- Aluminum Chloride: זהו החומר המוכר ביותר לויסות הזיעה. למרות השמועות, אין הוכחות לכך שאלומיניום כלוריד גורם לנזק כלשהו. מאחר שזו מולקולה יחסית קטנה שנספגת דרך העור, יש היום נטייה להשתמש פחות באלומיניום כלוריד ולמצוא לו תחליפים יעילים שנספגים פחות;
- Aluminum Sulphate: אבן הקריסטל הטבעית;
- Aluminum Zirconium: בגלל היותו פולרי, כמעט ואינו נספג לעור ולכן מאפשר להשתמש בכמות יחסית קטנה לעומת אלומיניום כלוריד;
- תרכובות של Formaldehyde: תרכובות שיעילותן אפקטיבית לשלושה ימים עד שבוע. החסרון של הדאודורנטים מסוג זה הוא שהם יכולים לגרות את העור;
- נטולי אלומיניום: היום ישנה אופנה של תכשירים שאינם מכילים אלומיניום (גם דאודורנטים וגם אנטיפרספירנט), אך בשלב הזה יעילותם אינה טובה ליותר מ-6-5 שעות.
מה עושה אדם עם עור רגיש שדאודורנט עושה לו גירויים?
אנשים רבים רגישים לדאודורנטים ולכן עליהם לחפש בשוק את אותם הדאודורנטים שנבדקו ונמצאו מתאימים לשימוש לעור רגיש. מקור הרגישות נמצא בדאודורנטים בשני מקומות:
- סוג חומר האנטיפרספירנט שמשתמשים בו;
- הבושם שמוסיפים לדאודורנט.
מאחר שמדובר באזורים רגישים, כדאי להשתמש בדאודורנטים שנבדקו לעור רגיש. רבים מתבלבלים בין דאודורנטים היפואלרגנים לדאודורנטים שנבדקו לעור רגיש. שניהם אכן בודקים התפתחות גירויים על העור לאחר שימוש בתכשיר, אך בדיקת הרגישות הינה חזקה יותר והיא נבדקת על אנשים שמראש נבדקו והוגדרו כאנשים בעלי עור רגיש (בדיקת היפואלרגניות נבדקת על כל אחד).
מתי יש להשתמש בדאודורנט?
רצוי להשתמש בדאודורנט לאחר מקלחת. אין הדבר אומר שלא ניתן להשתמש בדאודורנט באמצע היום ללא מקלחת, אך האפקטיביות תהיה שונה. לכן, אנו ממליצים שמידה ויש צורך להשתמש בדאודורנט במהלך היום, לנקות את בית השחי עם מגבון לח לפני השימוש.
לא מומלץ להשתמש בדאודורנט לפני השינה וזאת בכדי לאפשר לתאים לנשום באופן טבעי.
מה ההבדל בין דאודורנט טבעי ללא טבעי?
כמעט ולא קיימים בשוק דאודורנטים שהם לגמרי טבעיים. רוב הדאודורנטים בשוק שמוגדרים כטבעיים, אכן מכילים רכיבים טבעיים המסייעים להרגעה ולמניעת הריח, אך הם מכילים גם רכיבים קוסמטיים רגילים. לרוב, התכשירים שטבעיים ב-100% אינם יעילים.
