הקריאה של ראשי המחאה החברתית לפרופסור מנואל טרכטנברג, להתפטר מראשות הוועדה החברתית-כלכלית, אמורה להדאיג דווקא את המצדדים בשינוי חברתי עמוק במדיניות הכלכלית של ישראל. שינוי מהסוג אותו רוצים לחולל דפי ליף וחבריה מחייב הסכמה לאומית רחבה ודו-שיח פעיל בין המוחים לראשי השלטון.
דו-שיח כזה מנטרל את החשדנות ההדדית ומעיד כי ההפגנות אינן לגופו של אדם אלא לגופו של נושא. לכן ראוי להידבר עם הוועדה ואף לקיים דיאלוג כנה ופורה בין אנשי האקדמיה שמייצגים את המוחים לאנשי הוועדה. באופן זה גם אם השיחות בין הצדדים היו נכשלות מסיבה זו או אחרת, יוכלו ראשי המחאה לטעון כי לא הנושא הפוליטי הוא שמוביל אותם ורק טובת החברה הישראלית עומדת לנגד עיניהם.
אלא ששוב ושוב מתברר כי ראשי המחאה אינם רוצים שינוי בהידברות או בהסכמה ופניהם למהפכה חברתית שתנבע מהתנגשות ישירה בין השלטון, קרי ממשלת נתניהו, למפגינים. התנגשות כזו, שככל הנראה אליה מכוונים דפי ליף וחבריה, יכולה להפיל את ממשלת ישראל, כיוון שיש רוב מוצק בציבור התומך במחאה החברתית הנוכחית, אך בכך תסתיים היכולת של המפגינים לשנות את המדינה. הסיבה לכך תהיה התחושה הציבורית כי המאבק זכה בניצחון. תחושה זו כמובן תהיה שגויה מעיקרה כיוון שנפילת ממשלת נתניהו לא תעלה
ממשלה בעלת אג'נדה חברתית אחרת לשלטון. זאת כיוון שכל המפלגות הגדולות בפוליטיקה הישראלית אוחזות באותן השקפת עולם כלכלית.
אמת פשוטה זו גם מסבירה מדוע בעלי הון רבים כל כך, ביניהם כל הטייקונים השולטים במערכת התקשורת בישראל, לא מתרגשים מההצהרות הנסערות של ראשי המחאה ומהתמיכה הציבורית הרבה לה הם זוכים. הסיבה לכך פשוטה, הטייקונים הללו מנתבים את הזעם הציבורי ואת הצורך האמיתי בשינוי חברתי בישראל לביקורת על הממשלה ועל פרופ' מנואל טרכטנברג כשבכך מוסחת דעת הציבור מדרישותיו האמיתיות. אחת הסיבות המרכזיות לכך כמובן היא האמת הפשוטה שדווקא ממשלת נתניהו פעלה בשנתיים האחרונות כנגד הטייקונים, ויעידו על כך פעולותיו הברוכות של שר התקשורת
משה כחלון וכן ועדת הריכוזיות שהקים ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
שיטת הפעולה הקומוניסטית הזו שבשעתו השתמשה באידיוטים שימושיים כדי לקדם את מטרותיה של ברית המועצות, הפכה בימינו לעוד אחד מהכלים דרכם האוליגרכיה הכלכלית בעולם ובישראל מנציחה את הפערים החברתיים ואת הדיכוי ממנו סובלים רוב הפועלים בעולם. מבחינה זו דפי ליף וחבריה, למרות כל כוונותיהם הטובות, יתעוררו עוד שנה לתוך מציאות כלכלית שלא רק שהשתנתה לטובה אלא עוד הנציחה יותר את הפערים הקשים בכלכלת ישראל.
