בשנה עברה, לפני פתיחת שנת הלימודים, הצלחנו לגייס את ח"כ לשעבר חיים אורן (ג'ומס) אשר כתב לשר החינוך וביקש לפתור את נושא שיתוף שני הורי הילד בכל מידע הנמסר להורים על-ידי מוסדות החינוך במקרים בהם ההורים גרושים או פרודים. ג'ומס ניסה, פנה לשר החינוך, קיבל תשובה "פוליטית" שלא קידמה את הנושא, לבקשתנו פנה בשנית לשר החינוך אך אז פרש מהחיים הפוליטיים והנושא לא טופל.
אבל הנושא חשוב. אקוטי. איך בכלל מישהו מעלה על הדעת שלא להזמין אב או אם (לרוב מדובר על אבות גרושים, אך ישנם גם מקרים בהם הילדים רשומים בכתובת האב, האבא הוא ההורה המשמורן או הוא זה שנשאר לגור בדירת הצדדים, ואז האמא היא זו המנותקת מכל מידע לגבי ילדיה) ליום ההכרות של ילדו לקראת עלייתו לכיתה א'? לכן פנינו שוב לכלל חברי הכנסת, והפעם ח"כ וילף לקחה על עצמה את המשימה המאתגרת ושלחה לשר החינוך שאילתות בנושא. שר החינוך, כהרגלו בקודש, שב והחזיר תשובות שלא קשורות לעניין, והנה עוד שנת לימודים נפתחת והמצב נשאר על-כנו.
אז שנת הלימודים תיפתח כסדרה, מה שאומר שאם המידע לא זורם בין ההורים הגרושים, כפי שקורה בלא מעט מקרים, רק אחד מהם הגיע ליום ההכרות של ילדו לקראת כיתה א' בעוד שההורה האחר כלל לא ידע על קיום האירוע, ובמקרה הטוב שמע עליו מהילד כבדרך אגב ובדיעבד, במקרה הפחות טוב הוא כלל לא ידע על קיום יום ההכרות.
ביום הראשון ללימודים תחלקנה המורות לתלמידים טפסים עבור ההורים למילוי פרטיהם האישיים. מיותר לציין שהיום אין טופס אחיד. כל בית ספר עושה כרצונו וברוב בתי הספר, מחוסר תשומת לב ועקב שימוש בטפסים הקיימים מזה שנים רבות במערכת, אין עדיין כלל מקום לכתובת הילדים בשני בתי ההורים.
אך מה בכל זאת יעשו ההורים הגרושים, הרוצים שניהם להיות רשומים ולמלא את חובתם וזכותם ההורית כלפי ילדם, אם בטפסים מיושנים אלו אין כלל מקום לשתי כתובות? על-פי משרד החינוך, באימוץ דרקוני של חוק "מסירת מידע להורה", על האב לפנות, בכתב, ולפרט איזה מידע הוא מבקש שישלח לו. כמובן עולה השאלה כיצד אמור הורה לדעת שעליו לפנות בבקשה מפורטת כדי לקבל מידע בסיסי על ילדו שלו?
ואכן, הורה, לרוב האב, אשר ינסה לפנות ולבקש לקבל מעתה ואילך את כל המידע לגבי ילדו, יצטרך להתמודד ביורוקרטית עם מזכירות שאינן מודעות לנושא ומרביתן כלל אינן יודעות כיצד להוסיף את פרטי ההורה למערכת המחשב הבית ספרית.
במהלך שנת הלימודים, לרוב בכיתה ב', יעברו התלמידים בחינות לאבחון תלמידים מחוננים. משרד החינוך שוכר גורם מקצועי חיצוני לעריכת בחינות אלו. תוצאות שלב א' של הבחינות נשלחות על-ידי בית הספר רק לכתובת אחת, בעוד שתוצאות שלב ב' של הבחינות נשלחות על-ידי אותו גוף חיצוני ישירות להורים ולא באמצעות בית הספר, ולכן, שוב המכתבים נשלחים רק לכתובת אחת אותה בית הספר מעביר להם, הלא היא כתובת האם. ושוב אחד ההורים, לרוב האב, מנותק מדברים כה משמעותיים בחיי ילדו.
כיצד שר החינוך יכול בכלל להצדיק אי שליחת דואר לשני ההורים? אז זהו, שהוא לא. לכן הוא לא מסביר, רק מתחמק. כנראה שלשר החינוך לא באמת אכפת מטובת הילד ואין לו זמן ו/או רצון לפתור את המצב, אחרת הוא היה משקיע 5 דקות בלימוד הנושא ופותר אותו מיידית. אנשי המקצוע במשרדו כתבו עבורו מכתבי תשובה, עם ציטוטים שלא קשורים לנושאי השאילתות של ח"כ וילף, הוא חתם והתשובה נשלחה.
האבסורד האמיתי הוא שהפתרון קיים וזמין!! הוא פשוט ובסיסי, ולמעשה זו רק שאלה של רצון לקדם את הנושא - לכן חוסר ההתייחסות מטריד עוד יותר: למרשם האוכלוסין יש בסיס נתונים ובו כל המידע לגבי הילד והוריו. זה אומר שלכל ילד שהוריו גרים בכתובות שונות (גרושים, פרודים וכו') קיימים ברשומות מרשם האוכלוסין שני מענים. נציגת מרשם האוכלוסין, עו"ד אודליה אדרי, כבר הצהירה והסבירה נושא זה ואף ציינה שכל גוף שיפנה אליהם ויבקש לקבל קובץ נתונים מלא, המכיל את פרטי שני ההורים, יקבל זאת בשמחה וללא כל עלות נוספת.
מדוע משרד החינוך לא פונה ומבקש? נשגב מבינתי. כולי תקווה שבעקבות מכתב הסבר מעמיק ששלחנו לח"כ וילף היא תמשיך לקדם את הנושא.