לאחרונה קראתי כי כ-20% מהעבריינים הצעירים באוכלוסיה היהודית בבית כלא מסוים הם ילדים ממוצא אתיופי. במקביל, באותו פרק זמן, משרד החינוך החליט בעקבות לחץ והפגנות שאורגנו על-ידי פעילים פוליטיים לסגור את בית הספר ניר עציון ולפזר את תלמידי בית הספר במספר בתי ספר בפתח תקוה ובסביבה בהתאם לדרישות של המפגינים והפעילים. לכאורה, פיזור התלמידים נעשה בשם טובת הילד, הכבוד ונגד ההפליה הגזעית. בפועל, הדבר נעשה לטובת מספר פעילים פוליטיים חסרי מצפון שלא מהססים לרמוס את בני עדתם על-מנת לקדם את מעמדם הפוליטי או בשם כבוד מדומה או נגד הפליה מדומה ולעזאזל הילדים, חינוכם ועתידם. האמת הפשוטה כל זה מתאפשר רק בזכות אנשי הפוליטקלי-קורקט שלא מוכנים לומר את האמת הפשוטה בפני הילדים והוריהם. והאמת היא באמת פשוטה: מרבית עולי אתיופיה בשנים האחרונות, בעיקר אלה המגיעים מהאזורים הכפריים, נמצאים בפיגור של מאות שנים ביחס לתרבות הרווחת בישראל. כאשר ילדים להורים כאלה מגיעים לבית ספר רגיל (לאחר הסעה לכל קצות העיר כשהם מותשים), ברור שאין להם שום סיכוי להשתלב בכיתה מבחינת החומר הנלמד וברור שגם הוריהם אינם יכולים לסייע להם (וכשמוסיפים לזה את המצב הסוציו-אקונומי הנמוך של הוריהם). לכן, מהר מאוד הלימודים ישעממו אותם בגלל חוסר יכולת להשתלב ברמת הכיתה, הם יהפכו למטרד למורים ויפגעו ברמת הלימודים של הכיתה. בבית, היחס להורים יהפוך ליחס מזלזל בגלל שההורים לא מסוגלים לעזור להם בשום דבר, ומהר מאוד נקבל משפחות הרוסות במרבית המקרים ועבריינים צעירים שמאוכזבים מהישגיהם בהמשך. הפתרון הראוי הפתרון, כמה שהוא נשמע לא פוליטקלי-קורקט, הוא בית ספר מיוחד עם כיתות קטנות. ייתכן שבערב אפשר לעשות בית ספר להורים באותו מבנה (רצוי שבית הספר ימוקם בשכונת המגורים ויהיה חלק מהשכונה ללא צורך בהסעות שמתישות את הילדים והוריהם). בבית ספר כזה, לתלמידים יהיו הישגים באופן טבעי מכיוון שהישגים זה דבר יחסי, הפער בין התלמידים לא יהיה גדול (נקבל פילוג סטטיסטי של הישגים), העזרה של ההורים לא תהיה כל-כך קריטית במרבית המקרים, וכך נוכל לשמור גם על המארג המשפחתי במרבית המקרים. אם הכיתות יהיו מספיק קטנות והמורים סבירים ובעלי שליחות, יש סיכוי סביר שחלק ניכר מהילדים יוכל להשתלב בבית ספר תיכון או אחרי צבא במערכת החינוך כשווים. ברור שלא כולם, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שפוליטיקאים קטנים או אנשים חסרי הבנה מנסים לסדר לנו בשם הכבוד והשוויון.