ארצות הברית התעוררה יום אחד, לפני עשר שנים, לחלום הבלהות של פיגוע הטרור החמור בהיסטוריה נגדה. ההתפכחות של ארצות הברית, מהתמכרות לגל הניאו קומוניסטי של "זכויות אדם", למציאות של טרור איסלאמיסטי חובק-עולם אשר פוגע באומה שהיא סמל החופש והדמוקרטיה, היא קשה ומהירה ומאתגרת ללמידה עבורנו. למידה זו היא צו קיום וצו חיים עבורנו.
המציאות היא שהאיסלאמיסטים מנצלים את הליברליות ואת "זכויות האדם", כדי לתקוף את הדמוקרטיה ולהחריבה עד היסוד, ובמקומה חותרים להקים שלטון 'ג'יהאדיסטי' עולמי, שהרודנות והעבדות הן תווי פניו.
ההחלטה הראשונה והחשובה ביותר שקיבלה ארצות הברית, הובאה לידיעת הציבור והעולם ב-20 בספטמבר 2001, בנאום בפני שני בתי הקונגרס, בו הכריז ג'ורג' ווקר בוש, הנשיא ה-43 של ארצות הברית, על המלחמה נגד הטרור. זו החלטה מצילת-חיים והתנאי הבל-יעבור לניצחון במלחמה - הגדרת אויב ברורה והתייחסות למהות האיום האמיתי.
להחלטה זו צורפה דרישת אולטימטום ברורה מוחלטת ונחושה: דרישה אולטימטיבית משלטון הטליבאן באפגניסטן להסגרת
אוסאמה בן-לאדן וכל אנשי אל-קאעידה שהיו אחראים לפיגועים, וכן תביעה לסגירת בסיסי הטרור. האולטימטום כלל גם דרישות לשחרור אזרחים זרים שהוחזקו במאסר והפסקת ההתנכלות לעיתונאים זרים. לשאר אומות העולם הופנתה הכרזה חד-משמעית: "או שאתם איתנו או שאתם עם הטרוריסטים".
ההחלטה השנייה בחשיבותה, הופיעה בנאום מצב האומה הראשון שלו ב-29 בינואר 2002, בו הכריז הנשיא בוש על
קוריאה הצפונית, על אירן ועל עירק כעל "ציר הרשע". הכרזה זו הבהירה לכל העולם את מהות המלחמה ואת הבחירה בצד הנכון.
כידוע, ארצות הברית עמדה בדיבורה. הנשיא בוש ייזכר כמנהיג בעל חזון ואומץ שמחץ פנטזיה איסלאמיסטית. הוא חרת על אדמת אפגניסטן ועירק את הנחישות הדמוקרטית לנצח במלחמה נגד הטרור האיסלאמיסטי. חיסולם של בן-לאדן ושל סגניו ושל שאר ראשי הארגון, הוא קריאת כיוון בהירה וממוקדת לכל העולם, איך לנצח את הטרור.
התנאי הבל-יעבור לניצחון מול הטרור האיסלאמיסטי הוא חקיקה לאומית ובינלאומית. ארצות הברית חוקקה את "חוק הפטריוט". חוק זה אושר ברוב גדול כחודש וחצי לאחר הפיגועים. 98 מחברי הסנאט תמכו בו ורק אחד התנגד. האמריקנים שכללו את החוק מאז כינונו, ואישרו ב-2006 את "חוק הפטריוט המחודש". החוק המחודש עבר ברוב מוחץ של 89 תומכים מול עשרה סנאטורים מתנגדים, והוא כולל בתוכו סעיפים חדשים שנועדו להגן על חופש הפרט של אזרחי ארצות הברית, במקביל לשמירה על המדינה מפני ארגוני טרור.
החקיקה המתקדמת במאבק בטרור, מדרגת בראש סדר העדיפות הלאומי והבינלאומי, את השמירה על החיים ואת הקיום האנושי. הצורך במניעת טרור ובאיסוף מודיעין איכותי הועמד בראש סדר העדיפויות, כנדרש במלחמה נגד האויב הערמומי והאכזרי מאין כמוהו האיסלאמיסטי והטרוריסטי.
ההחלטה המשמעותית והחשובה הנגזרת מההחלטות החשובות שצוינו לעיל, היא הקמת "המשרד לביטחון המולדת". בראשו עומדת כיום ג'נט נפוליטנו. המשרד הוא גורם מרכזי שמתאם, מפעיל, קובע ומתכלל את מדיניות המלחמה בטרור. זהו המשרד השני בגודלו בממשל הפדרלי, לאחר משרד ההגנה. תקציבו מסתכם בכ-70 מיליארד דולר. המשרד מעסיק כ-400 אלף עובדים. המטרה העיקרית: זרוע מודיעינית מרכזית המייצרת תמונת מודיעין כוללת.
ברובד העבודה המודיעינית עצמה, העיקרון המוביל חייב להיות בשיטת ה"פרופיילינג". כלומר, תיוג אנשים באמצעות נתונים הקשורים במקום לידה, מוצא, דת וכדומה, בהיותם בעלי פוטנציאל להיות טרוריסטים.