ונתנו תוקף גזלת נישום כי מיאנו לשפוט אלמנה יתום
רק הם מייחלים למלכותך שייכון בצדק כיסאך
ותשב עליו באמת!
אמת כי אתה דיין ומוכיח ויודע ועד
וכותב וחותם וסופר ומונה
ותמחה הכינוס שבבתי עמך ספסר וזרקו ילדים לרחובות
ומאליו יקרא וחותם ידי עושקי טפחות ודומיו בו
ובשופר גדול יתקע וכל יד דיין שחותם גומי תיגדע
אז מלאכים יבשרו וברעדה לעשוקים יספרו
ויאמרו הנה יום הדין ברכו אדוני יושבי על מדין
כי רק המה ידונו לפנים משורת הדין
וכל עושקי עמך יעברון לפניך כרשעי סדום
כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו
כי תספור ותמנה כמה עוללים נותרו ללא קורת גג
ועל סוררים גנבים ורודפי שוחד ותחתום גזר דינם
היום יכתבון ומחר יחתימון
ודומיהם יותר לא יבראון
מי ימחה ומי ימות
מי בשלמונים שגזל לכיסו
מי שבריבית בדויה ייאש
מי שהחריב משפחות בכפייה
מי שהרעיב ילדי חצי אומה
מי שבמראית עין הביא למגיפה
מי שהפריט משפחות לאזלת יד
מי שבכוח ומי כצבוע
מי שבשקט ומי בטירוף
מי שכינס ומי שספסר
מי באוונטה ומי שסרסר
מי בקרדום ומי שהשפיל
מי במעטפות
ומי שאנס
לא תשובה ולא תפילה ולא צדקה
אולי סליחה לאחר השבת הגזילה
כי כשמך אלוהי הדין מייסרני למען אתפלל לרצות
כי לא תחפוץ במותי, כדי ללמדם הרוע לחדול
ביודעך כי לאדם שבטעות בראת זה כבר לא יעזור
אכן אתה הוא יוצרם ויודע יצרם
כי הם שואה של בני אדם על אחים שהיטו יומם
אדם יסודו מעפר וסופו לעפר
הנבל יביא לחמו משול כחרס הנשבר ואני כזכוכית ניכר
הכל נכון ורק אני בינתיים נובל והנבל מקבל
בעינך אלף יום כרגע ובעיניי נצח ורע בו הפגע
אתה הוא מלך חי וקיים
חי לו בסוטול וצוחק עלי אני המסטול
מרכבותיך אש וטפחות שיצרת לא נותנים להתאושש
כיצד שמנו קראת בשמך
והווייתנו בדיחה
עשה כבר שמקדשי שמך ועושה רצונך יעלוזו
ודי עם רשע וטוב לו וצדיק ורע לו "כנדרש"
הסוד לגלות ודי הרוב לענות ומתי מעט להשלות
עם דרי מעלה השיבה ידך עליהם וצרף סיגיהם למען שמך בקודש
ובשופר גדול יתקע וכל רשעה באש תיגמע
ומלאכים יבשרו וברעדה לראויים יספרו
ויאמרו הנה שעת השין קלון לעושקים בדין
כי לא יזכו בעינך בדין
וסדרי עולם מעתה משתנים קח מאתנו את הנבלים
ואנא השאר את הרכים, הטובים.
כי לא נוכל יותר לשאת
מות יקרים בטרם עת.