בן שלום
ברננקי, יו"ר "הפד", נאם אתמול ( יום שבת, 24.9.11). שתי הודעות חשובות היו בפיו. אחת: "סיכונים משמעותיים לכלכלה" והכוונה, כמובן, לכלכלה האמריקנית בשנים הקרובות.
השנייה: רכישת אג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה ארוכה (20 שנה+) בסך 400 מיליארד דולר כנגד מכירת אג"ח, בסכום זהה, לתקופה קצרה.
המשמעות של הודעתו הראשונה היא כי אינו צופה שינוי משמעותי לטובה בשיעור הגידול בצמיחה וקיטון בשיעור האבטלה בארצות הברית. מנגד רכישת האג"ח לזמן ארוך הקטינה את שיעור התשואה השנתי של האגרות לפחות מ-3% דבר שיבוא לידי ביטוי בירידה בריבית לזמן ארוך, בעיקר בהלוואות לרכישת דירות. מאחר שתמיד ישנו קשר מסוים בין הריביות השונות הרי הירידה בריבית לזמן ארוך תרסן או אפילו תקטין את הריביות לזמן קצר ובינוני.
בכך בעצם, בן ברננקי, ממצה את "התחמושת" המוניטארית אשר בידו ומשאיר את "המגרש" של כלכלת ארה"ב פנוי רק לפעילות פיסקאלית.
במקביל שטח נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, תוכנית כלכלית חדשה להקטנת שיעור האבטלה וחידוש הצמיחה. התוכנית מתוכנת להזרים כ-440 מיליארד דולר להורדת מיסים ממעסיקים קטנים ובינוניים, תמריץ לקבלת עובדים חדשים, עוד כסף למובטלים, השקעות בתשתית תחבורתית והרחבה במערכת החינוך לשם מניעת פיטורי רבבות.
בסיכומו של דבר זו עוד הזרמה כמותית שאמורה להנשים את המערכת הכלכלית בתקופה שלפני הבחירות. הבעיה היא ש"הנשמות" כמותיות כאלה ניתנו ללא הרף מאז 2008 עת החל המשבר הכלכלי. אולי ההנשמות הללו מנעו משבר עמוק יותר אך בטח לא אוששו את הכלכלה האמריקנית. אולי הגיע הזמן שמישהו יחשוב גם "מחוץ לקופסה" לפני שיוחלף על-ידי נשיא חדש.
כלכלת אירופה:
מסתבר שכלכלת היורו היא מארג אחד שלם והדוק שכל פרימה הכי קלה במארג עלולה לגרום לפרימה מלאה. יון שהיא כנראה החוט הראשון שמסכן את המארג נלחמת נואשות כנגד פגעי מדיניות הרווחה שהייתה נהוגה בה שנים רבות. הבעיה היא לא רק כלכלית הבעיה היא אנושית.
מאות אלפי פנסיונרים עתידים לרדת במידה רבה ברמת חייהם ומאות אלפי עובדי מדינה מועמדים לפיטורין. השבוע קראנו שמפעל שוויצרי לתרופות הפסיק למכור לבתי חולים ביוון סחורות עד שישולמו החובות. כל הדברים הללו עתידים להוריד דרסטית את רמת החיים וספק אם יועילו לצמיחה מחודשת. אך החברות בכלכלת היורו אינן יכולות להרשות לעצמן שאחת החברות תפשוט את הרגל, הפגיעה במערכת הפיננסית תהיה קשה ותגרום ל"כדור שלג" שסופו אינו ברור. לכן אני מעריך שבסופו של דבר ההחלטה תהיה טוטאלית - האם לשמור על המארג שלם או לתת לו להיפרם לחלוטין.
כלכלת ישראל:
ובישראל פרסם בנק ישראל תחזית כלכלית חדשה לשנת 2012. על-רקע התחזיות הקודרות בעולם, אין ספק שגם ישראל, למרות מצבה הכלכלי היוצא דופן, תיפגע מכך.
הבנק צופה ירידה בשיעור הצמיחה ל-3.2%, בשיעור הצריכה הפרטית ל-1.7%, בהשקעה בנכסים קבועים (בעיקר דירות) ל-6% ובאינפלציה ל-2.2%. לעומת זאת, אינו חוזה שינוי בשיעור האבטלה.
עם כל הכבוד לבנק נראה לי שהתחזית היא יותר בגדר ניחוש מאשר משהו ממשי. כאשר יש קריאות מימין ומשמאל להוזיל מחירים זה אינו מסתדר עם ירידה בשיעור הצריכה. האינפלציה היא בעיקר תוצאה של מחירי חומרי הגלם בעולם.
הצפי לירידתה הוא כנראה תוצאה מהתבוננות בכדור בדולח. אם שיעור הצמיחה קטן, שיעור הצריכה קטן, שיעור ההשקעה קטן, היצוא קטן, כיצד האבטלה אינה גדלה?. בסיכומו של דבר מדובר פה באחיזת עיניים של ממשל אובמה, של האיחוד האירופאי ושל תחזית בנק ישראל לגבי ההתפתחויות בכלכלת ישראל. כולם מהמרים, לאף אחד מהם אין ידע מבוסס על הצפוי לו בשנה הבאה. לכן הזהירות היא מילת המפתח.