פרופ' מנואל טרכטנברג, יליד 1950, כלכלן בכיר מומחה בכלכלת מחקר ופיתוח, צמיחה, פטנטים וחדשנות טכנולוגית. חיבר ספרים ומאמרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מובילים, ונחשב לאחד המומחים הבולטים בעולם בתחומים אלה. כמו-כן הוא חבר במכוני מחקר בארצות הברית ובאירופה.
ב-18 במאי 2007 התפרסם ראיון עם פרופ' טרכטנברג בעיתון "
דה מרקר" העוסק בדוח גיבוש מדיניות חברתית-כלכלית לצמצום העוני ולהקטנת הפערים החברתיים שנכתב בשנת 2006 מתוקף מינויו ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה על-ידי ראש הממשלה דאז,
אהוד אולמרט. באותו ראיון אמר הפרופ': "הדוח אומץ על-ידי הממשלה והתקבלה החלטה להקים ועדת מנכ"לים שמופקדת על יישום התוכנית. אנחנו רוצים להתוות עקרונות וכלים לשיתוף המשרדים הנוגעים בדבר, כי לא ניתן להשיג את הפתרון על-ידי כפייה". אבל אז נחשפה השחיתות, ראש הממשלה התפטר והדוח נגנז באחת המגירות.
או אז פרצה המחאה החברתית. פרופ' טרכטנברג נקרא להתייצב שנית. הפעם בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי. "הבעיה של גופים מייעצים היא הזלזול של קובעי המדיניות, הרואים בהם לכל היותר כלי שתפקידו לשרת את המדיניות, אך לא לעצב אותה", אמר באותו ראיון, "לא רוצה להתעמת עם משנתו של נתניהו... אחד הדברים הטובים בישראל הוא שיש לנו יכולת תגובה מאוד מהירה ויכולת לחולל שינויים שבמדינות אחרות היו גורמים למהפכות ולהפלת ממשלות. ישראלים הם עם בעל תושיה אדירה".
מכל הכלכלנים השמרניים ובכירי האוצר לשעבר, שמסתכלים על האזרח דרך ערימת שקפים, נתניהו בחר להפקיד את גורלו הפוליטי בידיו של כלכלן חברתי מובהק, אותו מנו שצעד בשתי המחאות הראשונות. היה זה צעד פופוליסטי בו נקט
בנימין נתניהו, ותו לא. מארגני המחאה שלא הופתעו ממסקנותיה של הוועדה כאילו עברו שלב. בכל ראיון בו דנים במסקנות הוועדה מועלים לשידור דפני ליף או סתיו שפיר המחזקות את דבריו של פרופ' טרכטנברג שנאמרו בשנת 2007 - בעל תושיה אדירה. כאילו נאמר להם - המשיכו קדימה ובמרץ. נראה כי הפרופ' נקרא על-מנת לשלוף את הדוח מן המגירה.
לא בו האשם. הבה לא נרוץ למצוא את פרופ' טרכטנברג כאשם.
העוני בישראל מתחלק באופן מאוד לא אחיד על פני האוכלוסיה: החרדים והמיעוטים מהווים יחדיו כרבע מאוכלוסיית ישראל, אך מייצגים יותר ממחצית המשפחות העניות. הגורמים העיקריים מאחורי שיעורי עוני כה גבוהים נעוצים באבטלה גבוהה, שיעור השתתפות נמוך מאוד אצל גברים חרדיים ואצל נשים ערביות, אפליה בתעסוקה, מחסום השירות הצבאי, פערים תרבותיים, ילודה גבוהה וכדומה.
גורמים אלה דורשים טיפול ממוקד במגזרים אלה, כאשר חלק ניכר מהכלים משותפים לשני המגזרים, וחלקם נפרדים. על חרדים? "לוקח זמן ללמוד לחיות במסגרת דמוקרטית. היו קבוצות מקופחות שפעלו מחוץ למסגרת. הכניסו אותם פנימה וציפו שמיד יקבלו על עצמם את כל כללי המשחק. זה לא פשוט ואז באמת היו תקלות. אבל כבר יש שינוי לטובה בהשוואה למצב שהיה לפני 10 שנים ורואים הפנמה של נורמות". איך נראית כלכלת ישראל ללא חרדים? "אם מתעלמים מערבים וחרדים, שהם 25% מהאוכלוסיה, אז אנחנו במצב לא רע.
הניתוחים הסטטיסטיים הם לא כאלה תמימים ויש באופן הצגת הנתונים מסרים שבדרך כלל מובלעים. המסקנות של הניתוחים עלולות להיות מאוד מסוכנות". "אם לא תיושם האג'נדה, אני רואה שחורות. צריך לקחת את האוכלוסיות האלה ולעשות שינוי שיגרום לאינטגרציה. דרוש שדרוג רציני בחינוך ובפריון בתעשיות המסורתיות. רבים לא מבינים עד כמה הנטל הביטחוני הוא בעיה - ויהיה עוד יותר גרוע. אני לא רואה איך אנחנו יכולים לייצר כך מקורות ולממש את פוטנציאל הצמיחה שלנו. אני צופה מתחים גוברים והולכים. המערכת תנסה להתמודד אתם באמצעות הגדלת קצבאות במקום טיפול בבעיות מהיסוד, כי זה מה שהיא רגילה לעשות. התחרות הבינלאומית לא תרחם עלינו ואנחנו מאוד קטנים בעולם. לא נוכל להרשות לעצמנו להוציא רבע מהאוכלוסיה מחוץ לגדר". אלה דברים שאמר הפרופ' בשנת 2008 !!! אבל הדברים שאמר לא נשמעו, הם נגנזו.
"השאלה הרחבה יותר היא מה התמריצים שהמערכת הפוליטית מספקת. חיזוק הפקידות הבכירה זה דבר חשוב. בכמה משרדים ממשלתיים יש מנכ"לים עם פרופיל נכון וניסיון ניהולי בסקטור העסקי שבאו לעשות את המלאכה. צריך לספק להם כלים ומסגרת שתאפשר להם לעבוד. אחת הבעיות הקשות היא שמנכ"לים מתחלפים עם כל הצוות הבכיר ואין זיכרון מוסדי. זה דבר שהייתי מאוד מנסה להפסיק בלי להסתכן בצונאמי גדול במשטר הפוליטי".
הצונאמי כבר כאן. הפקידים הבכירים נשאבו חזרה לסקטור העסקי שמפיק מהם תועלת. אם נשאל איש איש מהם נבין שכשבאו למשרדי הממשלה הייתה להם מטרה ברורה, אבל מי רוצה לעבוד בידיים כבולות???
