אלא מאי? אי-אפשר שלא להבין ללבם של אותם צעירי הגבעות, שמבקשים למסור עצמם על-פי הבנתם למען עם-ישראל, ומוצאים עצמם רדופים ודרוסים בידי חונטת השילוש הלא-קדוש - צה"ל והמשטרה, מערכת המשפט והתקשורת, של 'מדינת תל אביב' הנהנתנית. איך אפשר שלא להתפלץ כשמגלים שראש הממשלה שלבחירתו ייחלו ופעלו, בנימין נתניהו, מפנה להם עורף (ל'זכותו' ייאמר שהוא הולך בדרכי המירמה והכחש של רבותיו הדגולים מנחם בגין ואריאל שרון) ומודיע ש"אין לו ברירה" אלא לחרב עוד 200 בתי יהודים - בגבעת אסף, בגבעת האולפנא בבית אל, בעמונה, במיגרון, בגבעת הרא"ה בעלי, במצפה יצהר, ברמת גלעד ועוד, רק בשל דקדוקי פורמליסטיקה משפטיים בלתי-אמינים בעליל?! איך אפשר שלא להתחלחל מול סיפורו של המאחז הזעיר גאון הירדן, שליד כוכב השחר, הרחק מכל נוכחות ערבית: יום אחד הסתערו מאות ערבים על המאחז, שכל כולו צריף בודד אחד, ובו שהו אותה עת שלושה צעירים בלבד. ג'יפ של צה"ל, שהגיע למקום במפתיע, כנראה על סמך מידע קודם, נעמד בצד, כאילו היה מן האו"ם, והניח לנערים לשחק לפניו. הבחורים המותקפים נמלטו על נפשם, ואילו הפורעים השתלהבו מן התחושה ש'דאולה מענה' (הממשלה איתנו - סיסמת הקרב של האויב הפלשתיני, לפני קום המדינה, כשממשלת המנדט עודדה אותם לפרוע ביהודים), ובשמחה רבה שרפו את הצריף. איש מהם לא נעצר, למרות שפעילותם האלימה נעשתה לנגד עיני 'כוחותינו' שבג'יפ. באירוע אחר במאחז אחר, על-פי עדותו של חנמאל דורפמן, מראשי צעירי הגבעות, שוב היה מעורב ג'יפ צבאי אדיש, 'מן האו"ם': "מאות ערבים תקפו חמישה נערים, אבל החיילים שישבו בתוך הג'יפ במרחק מאה מטר, לא עשו כלום. קציני מינהלת-תיאום-קישור של המינהל האזרחי נסעו ברכבים של הערבים, כאילו אמרו, שלא איכפת להם שהערבים ישחטו את הבחורים, ישרפו רכוש ודגלי ישראל, ושבפעם הבאה לא יבואו [היהודים] לכאן".

בפוגרום נפצע אחד הבחורים עד זוב דם. הפעם היה זה ג'יפ מג"ב שהגיע לשטח, אבל במקום להחיש את היהודי הפצוע לטיפול רפואי, עצרו המג"בניקים את אחד היהודים, בעוד הפצוע מדמם בשטח. סיפור מצמרר נוסף: באחד מימי שישי טיילה באחרונה קבוצת יהודים בשביל שמוליך מעֵלי לשילֹה. מאות ערבים מהכפר קוצרה עטו עליהם. אחד היהודים שלף אקדח, וירה באוויר. אך הנפגע היחיד היה יהודי שנדקר בצווארו. רק אז התערב הצבא להפריד בין הניצים, וקינח במעצר אחד המטיילים. בהודעה מכפישה לתקשורת מסרה המשטרה: "קבוצת מתנחלים תקפה ערבים וירתה בהם". התחושות הללו שחשים אזרחי המדינה, כאילו "משטרת ישראל היא משטרת פלשתין, וצה"ל הוא צבא הגנה לערבים", כך דורפמן, ושמדינתם הפכה אותם לאוייב הציבור, ומתירה את דמם מול פוגרומצ'יקים צמאי-דם, מוליכה חלק מהם - לא כולם - למסקנה הבלתי-נמנעת, שלצבא שכזה, אין להם עניין להתגייס. יהיו כמובן אנשים מן השמאל שיצדיקו עמדה זו, בטענה שכל עוד נערי הגבעות נאחזים בשטח ללא אישור וללא תיאום, פטורים צה"ל והמשטרה מלהגן עליהם, ואולי אף מחויבים לסכל את היאחזותם בשטח. נניח. אבל מה לזה ולנוהג המזוויע של שיסוי פורעים ערביים עם רצח בעיניים כנגד המתיישבים?

רשימת ההתנכלויות השלטוניות כלפי המתיישבים, ולא רק נערי הגבעות, אינה מסתכמת רק בסיפורים מזוויעים נוסח גאון הירדן ודומיו. יותר ויותר אזרחים בימין, כאלה שכל אחד יגדיר 'שפויים בהחלט', אשר תורמים מעל ומעבר תרומה אישית, חברתית, ביטחונית וכלכלית גבוהה למדינה ולחברה, חיים תחת ההרגשה שמתנהלת נגדם רדיפה שלטונית ממוקדת, שנועדה להמאיס עליהם את החיים ומולידה בקרבם תחושות של חוסר-אונים ותסכול - מה שמצמיח לבסוף, על הקרקע המדושנת בהרבה התסכול, פעולות מחאה אלימות מסוג 'תג מחיר' (ואין בכך כדי להצדיק פעולות אלה) ואמירות בגנות השירות בצה"ל. דוגמאות? - בבקשה: ישראל היא המדינה היחידה בעולם המודרני, שבה מתנהלת מדיניות גזענית ממוקדת נגד יהודים: הקפאות, גירוש אכזרי תוך הפעלת אלימות נפשעת, לעיתים תוך עיקום החוק (ההינתקות למשל) ולעיתים תוך גיוס החוק (עמונה, מיגרון), והכל על בסיס כפיית חוק סלקטיבית: דקדוקי התחשבנות משפטית קטנונית על כל סככה או מרפסת, תוך העלמת עין קולוסאלית מן הבנייה הפראית הערבית. ישראל היא היחידה בעולם בה מופעל מנגנון משפטי כאילו-לגיטימי בתנועת מלקחיים כפולה כנגד המתיישבים: מצד אחד צוות אכיפה מיוחד נגד יהודים בראשות אויב ההתיישבות שי ניצן המפעיל מדיניות אכיפה סלקטיבית נגד יהודים בלבד, כולל מעצרי שווא וצווים מינהליים בלתי מנומקים, ומצד שני מחלקה בפרקליטות המדינה, המייצגת את המדינה מול עתירות שמאל ובפועל מצטרפת לעותרים (ראה פרשת מיגרון, או פעילות מייק בלאס ממשרד המשפטים לחירוב החקלאות היהודית ביו"ש). הרדיפה כל-כך שקופה, עד ששופט בית המשפט השלום בירושלים דב פולוק, קבע ברוב הגינותו שכאן "לקחו אזור מסוים והציבו בו כוחות שיטפלו בתושבים כאילו שמדובר באזרחים מסומנים", והוסיף: "או שאין לשי ניצן שיקול דעת או שהוא פועל ממניעים פוליטיים". ישראל היא היחידה שקלגסים עוטי שחורים (שמזכירים מחוזות זרים ומחזות זוועה שהאמנו כי לעולם לא יחזרו עוד), פושטים בששון על תושבים יהודים, כאילו היו מחבלי חמאס, כשהם מלווים בקבלני איסוף חפצים פלשתינים, והורסים עד היסוד בתים של יהודים, שהמדינה סייעה בכל המובנים בבנייתם, ומצד שני קצינים ישראלים מסתחבקים עם ראשי ה'מנגנונים' של האויב הפלשתיני. ישראל היא המדינה היחידה שמפקדי צבאה מנחים את חייליהם למרר חיי יהודים בלבד, מתרגלים אותם לירות לעבר יהודים, אוסרים עליהם להתארח בבתיהם או לקבל מידיהם עוגה בכניסת השבת, ומאידך-גיסא מנחה ראש המינהל האזרחי הפעלת אכיפה קשוחה ואפלייתית נגד מתנחלים ואף גאה בכך, בדוחות פנימיים של המינהל. ישראל היא המדינה היחידה המבטיחה "חופש פולחן לבני כל הדתות", אבל שוללת זכות זו מיהודים (בהר הבית רשאי כל אדם להתפלל, פרט ליהודי חובש-כיפה). כן, ידידי הפרופסור, חביב נפשי מן האוניברסיטה: כשזה המצב בשטח, כשמדינת היהודים נלחמת ביהודים ונוהגת בהם כבאויב קיומי, קשה מאוד לצפות שנבגדי המערכת ונרדפיה לא ישתמטו מגיוס. מה היית מצפה מהם? שיושיטו את הלחי השנייה? לא שאנחנו בעד ההשתמטות, חלילה, אבל אנחנו - בניגוד לרבים אחרים, למן ראש הממשלה ומטה - מסוגלים להבין אותה.