מאז ההודעה על חתימת עסקת שליט, הבולמוס התקשורתי עולה על גדותיו. אין כמעט היבט הקשור לעסקה שלא נטחן עד דק. לגיטימי לחלוטין שיהיו בעד או נגד. מאמר זה מבקש להתייחס להיבטים שלא נדונו, לפחות בהרחבה, ולעניות דעתי, יש להם חשובות עליונה בשיח הציבורי.
ההסבר של מר נתניהו לעסקה לפיו כול ראשי מערכת הביטחון שהתחלפו תמכו בעסקה הוא הסבר בעייתי למדי. במילים אחרות, ראשי מערכת הביטחון הקודמים שרק לפני זמן קצר ממש פרשו, בעצם לא ראו נגד עיניהם את הסוגיה של שחרור שליט בעיניים מקצועיות, אלא התנגדותם הייתה אולי אידיאולוגית. השינוי בעולם הערבי והחשש לסגירת חלון ההזדמנויות לשחרר את שליט הוא טיעון המהווה עלבון לאינטליגנציה. ייקבע כאן שהרמטכ"ל לשעבר,
גבי אשכנזי, ראש המוסד,
מאיר דגן וראש השב"כ,
יובל דיסקין, לא הם המחליטים ולא הם אשר צריכים להכשיר עסקה כזו או אחרת. ה
ממשלה וראש הממשלה הם הריבון ועליהם חלה האחריות להחליט , תהיה עמדתם של ראשי מערכת הביטחון אשר תהיה. רק לפני מספר ימים דשנו בקבלת עמדות ראשי מערכת הביטחון שהובילה לאסון במלחמת יום הכיפורים. די כבר לטיעון מטופש זה.
ועוד היבט שנעלם מעיני הציבור וצריך להטריד את מנוחתו: מערכת הביטחון כולה, לא הצליחה לאתר את מקום הימצאו של שליט. זהו כשל משמעותי ביותר. לא רק כותב שורות אלה טוען זאת, אלא האלוף במיל, סגן הרמטכ"ל לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, מר
עוזי דיין , איש אמונו של נתניהו, טען זאת במשדר בערוץ 2. והוא צודק. האפשרות של שחרור על-ידי פעולה צבאית אפילו לא עלה לדיון כי לא היה על מה לדון. על מערכת הביטחון לעשות בדק בית רציני. זה היה ייעודו בסוגיה זו, וכאמור, כשל.
בערבוביה מעוררת פלצות, התנהל ויכוח עקרוני לגבי סוגיית השחרור. אל תוך אותו "סל" הוכנסו חללים וחיילים חיים. אפילו מנסים להרגיע אותנו שמא ועדה מיוחדת בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
מאיר שמגר, עומדת על מדוכת ההכנה של מסמך עקרונות האמור להנחות את הדרג המדיני מה לעשות אם חלילה נימצא באותה סיטואציה. מי שמשווה בין חייל חי לבין חלילים, למרות כל הקושי, אינו יודע על מה הוא מדבר. מוסרית , אין לאף אחד זכות להוציא להורג חייל. לגבי מסמך העקרונות הרי הוא דבר מגוחך עד ציני. כמו שרופא אינו עובד רק לפי ספר, כך גם ממשלה אינה צריכה לעבוד. אוי לנו אם ממשלה תתחיל לעבוד לפי מסמכים כתובים בלבד ושיקול הדעת יילקח מראש הממשלה והשרים. בשביל לקרוא מתוך מסמך מה צריף לעשות אין צורך בנבחרים. ימונו פקידים שיבצעו מה שכתוב וזהו.
ועוד התייחסות קצרה לרטוריקה של מר נתניהו. סביר להניח שלו היה באופוזיציה היה אומר את הדברים הבאים:
"הממשלה החליטה לפני ימים אחדים לשחרר מאות מחבלים, ואני שואל שאלה אחת פשוטה: למה? תמורת מה? מה קיבלנו? בין המחבלים הללו היא החליטה לשחרר שני רוצחי ישראלים - את הרוצחים של צילה גלילי ז"ל ויהושע סלומה ז"ל, שנרצח בחברון, ואני שואל למה? מה היא קיבלה? מישהו יכול לומר לי מה קיבלנו תמורת השחרור הזה?..
בכלל, חציית הקו של שחרור מרצחים הוא חצייה מאוד מסוכנת במלחמה נגד הטרור. אנחנו הבאנו, הסברנו לעולם בפעולות אין-ספור - שחלקן נחקקו בהיסטוריה העולמית - שלא נכנעים לטרור...כשאנחנו באים ובמו-ידינו פורמים את זה, צריכה להיות סיבה מיוחדת, עודפת, יוצאת מן הכלל לעשות דבר כזה." (
בנימין נתניהו , 20באוגוסט 2008, הכנסת.)
או, כפי שנאמר, נתניהו ניצח את נתניהו!