ביום ראשון שלאחר יום הכיפורים, התלוויתי לח"כי חד"ש,
מוחמד ברכה ועפו אגבאריה, שיצאו להיווכח בעיר יפו בזוועה נוספת שהותירו אנשי "תג מחיר" שעדיין נותרו "אנונימיים". עמדתי נדהם מול הזוועה ולרגע ניסיתי לדמיין שהדבר אירע לבית עלמין יהודי באירופה. צי של צלמים ועיתונאים בטח היו שם וראשי המדינה - בה צוירו כתובות הנאצה בבית העלמין - היו עומדים ומתנצלים לפי תור. הארגונים היהודיים היו נואמים על "אנטישמיות" ואלי ויזל האגדי (האמיתי או הלא-אמיתי...) היה כבר מגיע מארה"ב ואולי גם סוחב עימו את הנשיא אובמה.
אבל ביום ראשון (ה-9 באוקטובר 2011) - בבתי העלמין (המוסלמי והנוצרי-אורתודוכסי) ביפו, מלבדנו בקושי נכחו שם עוד אדם קשיש וכואב, ושני נציגי רשת האינטרנט הערבי המקומי. הכתובות האדומות והמאיימות - על קברי חסרי הישע - דיברו בעד עצמן. כן - כתובות אנטישמיות במלוא מובן המילה, שהרי בסך-הכל גם הערבים הם שמים!
הזעזוע הוא שהאשמים עדיין לא נתפסו וישנם אפילו עיתונאים פשיסטים ש"מבינים" את "ילדי תג מחיר"! מאחר שה"נכבה" אסורה להישמע בישראל ה"דמוקרטית", הרי שלערביי יפו אין אפילו זכות למקור השוואה בין הפוגרום האנטישמי שעברו קברותיהם לבין איזושהי שואה מסוף שנות הארבעים, כפי שלמשל ליהודי אירופי יש זכות להקביל בין כתובת אנטישמית לשואה המרה של המחצית הראשונה של שנות הארבעים.
בית עלמין או חפירות ארכיאולוגיות?
אבל כמי שפעיל בנושא קברים ובתי עלמין יהודיים קרוב ל-15 שנה, חשתי זעזוע נוסף מביקורי בבית העלמין המוסלמי ומצפייתי על בית העלמין הנוצרי הסמוך. בבתי העלמין הללו לא רק שקבורים אנשים שלא מזמן הלכו לעולמם אלא שעדיין קוברים שם את המתים כל יום, אך בתי העלמין הללו נראים כאילו היו מוצג ארכיאולוגי מלפני מאות ואלפי שנים! להבדיל מבתי העלמין היהודיים בארץ ישראל או בעולם, הרי שביפו הערבית בתי העלמין מוזנחים, החומה פרוצה וללא שומר או עובד תחזוקה. אין שם שירותים למבקרים, המצבות הרוסות ובעלי החיים הפכו אותן להריסות. יותר ויותר מצבות שוקעות מדי יום ביומו בחול ונסחפות אל הים הסמוך.
הכל החל ב-1948 ולאחר שפליטי יפו הוברחו. מישהו כבר דאג שיאמר כי הללו ברחו ורכושם (הניידי והלא ניידי) הפך להפקר שעליו השתלט האפוטרופוס הכללי ללא זכות לוואקף המקומי לערער על כך. בשנים האחרונות התעופפו בג"צים מוסלמיים בעניין אך הכל נדחה. עיריית תל אביב מצידה איננה ששה לתקן את העזובה, הטרטורים הללו הם הסיבה העיקרית להיעדר הזרמת תקציבים ובתי העלמין הללו די דומים לבית עלמין שזה עתה נחשף בחפירות ארכיאולוגיות.
"חסד של אמת" הוא חסד שנעשה בקבורת המת ודאגה לצרכיו האחרונים, משום שלמת אין עוד כוח להודות או לגמול טובה למטיביו. אך כפי שיש "חסד של אמת" יש גם רשע של אמת. זהו רשע של שפלי השפלים הפוגעים במתים מתוך ידיעה שהמת אינו יכול עוד להתגונן ולהזיק להם. הייתי מצפה שעיריית תל אביב לא תסתתר מאחורי גבו הרחב של "האפוטרופוס הכללי" או הבג"ץ אלא תדאג לבתי העלמין הערביים ביפו לפחות כמו שהיא דואגת לבתי העלמין שבקרית שלום או ברחוב טרומפלדור. אני כולי תקווה שמישהו בכל זאת יתייחס אל מה שכתבתי ויציל את כבוד המת מחילולו.
