אלטלנד מול נוילנד

לא פלא שיותר ויותר בני-אדם צעירים בארץ הזאת, שהפכה זה מכבר מחדש לאַלְטְלנד (Altland) במובן הרגרסיבי של המונח, חולמים על נוילנד (Neuland) ומתעוררים ויוצאים לרחובות בהמוניהם כדי לעשות מעשים לשינוי המציאות המדכאת והמסוכנת, פרי מעלליהם הפוליטיים החלאתיים של בכירי מוסדות המדינה ועוזריהם. 63 שנים לאחר הקמתה, מדינת-ישראל הופכת ליותר ויותר יהודית-גִּזְעָנִית במקום להפוך ליותר ויותר דמוקרטית-ליברלית; איך קורה כדבר הזה? התשובה פשוטה וברורה כמו החיבור של 1 ועוד 1: הקשר הגורדי שנוצר בין הדת והמדינה כתוצאה מאינטרסים אישיים של פוליטיקאים בינוניים (אשר בגלל שיטת הבחירות המעוותת מהווים רוב בכנסת) אינו מאפשר השתייכות של כל האזרחים ללאום של מדינה כמו שהדבר קיים בכל מדינה דמוקרטית מודרנית, וכתוצאה מכך במדינת-ישראל לא קיים לאום של מדינה, וכל אזרח משויך בה בעל-כורחו לאחת מהדתות ודתו נחשבת ללאומו; הלכה למעשה ומעשה להלכה – שיוכים מהסוג הזה הם גזעניים בעליל. עוד אבסורד שרבים וטובים אינם מודעים לו: גם אלה שנולדו כאן ונחשבים ליהודים על-פי ההלכה, רשומים במשרד הפנים כאזרחים על-פי חוק השבות ולא כאזרחים מכוח ישיבה, למרות היוולדם וישיבתם על אדמת הארץ הזאת, גם כשהם בני דור שלישי ויותר של אלה שנולדו כאן וישבו ויושבים כאן ברציפות; לעומת זאת, בני-אדם שנולדו כאן ואינם יהודים, רשומים, במקרה הטוב, כאזרחים מכוח ישיבה, על-מנת להבדילם ולאפשר הפלייתם לרעה בזכויות האזרח מהיהודים שנולדו כאן או שהיגרו לכאן לאחר קום המדינה (ילדים שנולדו כאן לעבדי-קבלן שיובאו מהמזרח הרחוק, או לפליטים נרדפים מבקשי מקלט מדיני ממדינות שבהן מתנהלת השמדה על-רקע שבטי וכדומה – אינם נחשבים כאן לאזרחים מכוח לידה, קל וחומר שלא מכוח חוק השבות, המיועד ליהודים בלבד). ועל חוקי הר-ניר, אשר הכנסת משתילה אותם מדי יממה, לאור היום ובמחשך, בין החוקים, התקנות, ההוראות והכללים של מדינת-ישראל - קיראו בקישור הבא.