"הלוחמה המשפטית היא האיום הגדול ביותר על ישראל"

מנחם זיבוטפסקי רק בן 9, אך בעוד כחודש ימים ייפול בשלו דבר במבנה המפורסם של הפרדת הרשויות במערכת השלטון האמריקנית. בית המשפט העליון של ארצות הברית ידון בעתירה שהגיש אביו, ד"ר ארי זיבוטפסקי, איש אוניברסיטת בר-אילן, נגד מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון בכבודה ובעצמה. לא בסכסוך אישי בין הזיבוטפסקים לקלינטונים מדובר, אלא בהחלטה של מחלקת המדינה האמריקנית לא להכיר בירושלים כעיר ישראלית. מנחם הצעיר נולד בבית החולים 'שערי צדק', אך מחלקת המדינה מסרבת לרשום בדרכונו את מקום הלידה כ"ירושלים, ישראל", אלא מותירה את "ירושלים" כעיר נטולת מדינה. "ירושלים שנויה במחלוקת. הכיתוב 'ירושלים, ישראל' עלול להרגיז את הפלשתינים", הסבירה השגרירות בתל אביב להוריו של מנחם. מבחינתה, אגב, תל אביב היא עיר בירתנו. בני הזוג זיבוטפסקי לא היו הראשונים שקיבלו תשובה זהה, אבל הם היו הראשונים שיצאו למלחמת-נגד. מאז נולד בנם הם מטפסים מערכאה לערכאה במערכת הצדק האמריקנית, אם משום שבקשותיהם נדחו ואם משום שחלק מבתי המשפט חששו לגעת בסוגיה הנפיצה. שכן מעבר לסכסוך הערבי-ישראלי, שאלת הרישום נוגעת גם בליבת החוקה האמריקנית המעצבת את יחסי הכוחות בין הקונגרס לממשל. הקונגרס הכיר כבר ב-2002 בירושלים כבירת ישראל והורה לנשיא דאז, ג'ורג' בוש הבן, לציין בדרכונים את הכיתוב 'ירושלים, ישראל'. בוש אומנם חתם על החוק, אך הצהיר שלא יישם אותו בנימוק שמדיניות החוץ נקבעת בידי הנשיא ולא הקונגרס. כך אכן היה. החוק נכנס לספר החוקים האמריקני, אך ככל שהדבר יישמע מוזר - מחלקת המדינה מתעקשת עד היום שלא להכיר בירושלים כעיר בישראל וטוענת שהדבר כלל לא מסור לסמכות הקונגרס.