רק אחרי שראתה את חגיגות הניצחון בעזה, יו"ר האופוזיציה "נזכרה" שיש לה דעה נחרצת נגד הכניעה לחוטפים. ליובל קרני היא אמרה: "בעסקת שליט יש פוטנציאל לנזק אסטרטגי, ישראל נחלשה והחמאס התחזק" (ידיעות אחרונות, 23.10.11). כותרת הראיון הייתה (ציטוט מפי לבני): "עם ישראל כפה על הממשלה את ההחלטה לשחרר את גלעד שליט". את שתיקתה הסבירה לבני בהבטחה לאביבה ונועם שליט, לא להתבטא נגד העסקה, עד לשובו של גלעד. על כניעת הממשלה אמרה לבני (כותרת): "עם ישראל כפה על הממשלה את ההחלטה לשחרר את גלעד שליט". כותרת ארוכה ולא מדויקת. מי שכפה על הממשלה את העסקה, זאת התקשורת, שמאוד רצתה את העסקה, עד כי ציפי לבני ובכירי קדימה חששו לומר את דעתם. "ההצתה המאוחרת" של יו"ר האופוזיציה, הרגיזה את הפרופסור הפובליציסט אביעד קליינברג. תחת הכותרת "ציפיחית בדבש" כתב הפרופסור: "מי שרוצה לנקוט עמדות לאחר מעשה, לא צריך להיות יו"ר האופוזיציה. הוא בוודאי לא צריך להיות ראש ממשלה. הוא צריך לחפש עבודה כפרשן" (ידיעות אחרונות, 25.10.11). את מאמרו הוא מסיים במסר חד, צלול וברור המכויל ללבני: "גבירתי יושבת-ראש האופוזיציה, את הפוליטיקה השאירי לאנשים שכאשר הם מזהים נזק אסטרטגי - הם מתריעים בקול גדול, יהיה המחיר האישי שישלמו אשר יהיה". סוף ציטוט. כנראה לא במקרה נזכרתי במאמר שכתב ארי שביט בפברואר 2009. תחת הכותרת "הערת אזהרה" (הארץ, 4.2.09), הביא שביט ציטוטים מפי אנשים קרובים ללבני, שהיטיבו להכירה. "לבני מתקשה מאוד לקבל החלטות", נכתב במאמר, "אפילו כשהיא נדרשת להחלטה לא גורלית, היא מתייסרת, משתהה ומשנה את דעתה (התנגדה לעסקת טננבאום, ותמכה בעסקת גולדווסר ורגב. נ.א.). חוסר הניסיון וחוסר הביטחון משתק אותה". ועוד מאותו מאמר: "לבני מעולם לא הפגינה אומץ לב אזרחי, לא רשמה לזכותה הישג ביצועי ולא הלכה נגד הזרם". התגובה המאוחרת של לבני לעסקת הכניעה מוכיחה שהשניים צודקים. אכן, יו"ר האופוזיציה מתקשה לקבל החלטות, מגיבה באיחור, וחוששת לשחות נגד הזרם. צודק פרופסור קליינברג בקביעתו שהגברת לבני לא ראויה להנהיג את המדינה. לפרופסור קליינברג אני אומר: אם ציפי לבני לא ראויה, גם הפחדנים האחרים מקדימה לא ראויים. וכדי שלא תשחית זמן יקר, טרחתי למענך והבאתי מהארכיון כמה קטעים שבוודאי יחישו את אצבעותיך אל המקלדת, כדי שתשלים את המסר...