יאיר לפיד - הקוזק הנגזל

בטורו הקבוע ב-"7 ימים" (ידיעות אחרונות 18.11) כותב יאיר לפיד: "בדמוקרטיה שפויה הקואליציה נוהגת לשים עליה רסן, מפני שהיא יודעת שבסופו של דבר השלטון יתחלף, וכללי המשחק שאותם היא קובעת יופנו פתאום נגדה". כך כותב פרשן/חייזר שנחת בזה הרגע מכוכב אחר, שאין לו כל מושג כיצד אותה "דמוקרטיה שפויה" עליה הוא מתרפק, נהגה בקיץ 2005 כאשר הכנסת אישרה את חוק ההינתקות שעקר הרס וגרש קרוב ל-10,000 יהודים מ-26 יישובים פורחים ברצועת עזה ובשומרון. כ-50,000 חיילים ושוטרים גוייסו לבצוע הפשע ההיסטורי הזה. יאיר לפיד ועמיתיו בתקשורת הבולשביקית לא זעקו אז: "עריצות הרוב, חוקים פשיסטיים, הרס הציונות". הם לא צייצו אז נגד עריצותו של ראש הממשלה של אותם ימים שחורים אריאל שרון, שהפר את הבטחתו קודם הבחירות: "דין נצרים כדין ת"א", בהוסיפו חטא על פשע כשצפצף על תוצאות המשאל שערך בקרב מתפקדי הליכוד ששללו בהצבעה דמוקרטית את תוכנית ההינתקות הפושעת. יאיר לפיד ועמיתיו מילאו את פיהם מים גם לשמע התירוץ המקומם של השכיב מרע היום: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אולם כאשר התחלף השלטון, והנבחרים מהימין מחוקקים חוקים המיישמים את רצון בוחריהם זועק הקוזק הנגזל לפיד: "חוקים ניאו-פשיסטיים... הח"כים מפגינים יוהרה ותיעוב כלפי הצד השני של המפה הפוליטית". כך הוא כותב והקלידים עליהם הוא מקיש אינם מסמיקים מבושה.