ניקח דוגמה מהעולם החברתי-כלכלי. במציאות ובאופן טבעי קיימים בכל מקום עשירים וקיימים עניים (עשירים ועניים באופן יחסי). הגישה השוויונית סוציאליסטית, אומרת בעצם שהכסף הנמצא בידי העשיר שייך לעני. ולא צודק המצב שיש 'פערים' כל-כך גבוהים בין עשירים לעניים, שוויון הם רוצים, שלכולם יהיה אותו דבר, גם אם זה לא שייך להם.
הגדילו לעשות הקומוניסטים, הדורשים שהכל יהיה שייך למדינה ולא יהיה בכלל רכוש פרטי, ושמדינה תתנהל כמו קיבוץ. מאחורי גישה זו לא עומדת שום מוסריות והומאניות של 'חברתיות' ו'טובת החלשים', אלא מסתתרת גישה של קנאה, חוסר פרגון וצרות עין כלפי אלה שכן הצליחו, ושימוש בעניים והתססתם כקרדום לנגח את העשירים; להחליש גם את העשירים מתוך חוסר פרגון. שגם להם לא יהיה.
אף כי הרבה תמימים וקשיי יום ללא כוונות רעות, נסחפו ונפלו לתוך אופוריות מדומיינות מכשילות אלו; אבל במהותו הדבר נובע מחוסר מוסריות ואנוכיות. אף אחד לא חייב לתת לך רק כי יש לו יותר ממך, כדי שיהיה שוויון.
לכל בר-דעת ברור שברגע שילאימו או יקחו על-ידי מיסים גבוהים במיוחד כסף מהעשירים, רק כדי 'לצמצם את הפערים', הרי עסקיהם יקרסו ואיתם כל המתפרנסים מהם, מקומות העבודה, מיסים, תרומות, והעניים יהיו עוד יותר עניים, וצמיחת המדינה והחברה כולה תידרדר. עדות מוחשית לכך, לכל אלו שהאמינו ומאמינים בכך, הן קריסת והפרטת הקיבוצים, וכל מדינות הקומוניזם, ופשיטות רגל במדינות סוציאליסטיות באירופה, דוגמת יוון כעת.
הגישה השנייה שאיננה מוסרית יותר היא קפיטליזם אכזרי, שבו אין כל חמלה לעני, בו ניתן ללגלג לעבר העניים בציניות 'לכו לעבוד' כשאין שום עבודה, קיצוץ כל סיוע להם, ברטוריקה משפילה ומתעללת. להתייחס לאנשים שלא שפר עליהם גורלם, כמי שאשמים בכך, מבלי לתת להם הזדמנות נאותה להתפרנס, ולא להתחשב בהשתכרות האפשרית בעבודה לעומת ההוצאות ויוקר המחיה הקיים. להמשיך מונופולים וקרטלים המנצלים ופוגעים מוחשית בציבור, משק קפוא שאינו פתוח ונגיש לכל. לא להשקיע באמצעים ובמשאבים איך לחזק את העניים ולבסס אותם ולהעמידם על הרגליים.
זה הקצה השני של פגיעה ואפליה עמוקה באנשים לאפשרותם ולזכותם לחיות ב כבוד, ולכלכל את חייהם. שתי גישות קיצוניות אלו, הן באותה מידה לא מוסריות ופוגעות אנושות בחברה.
|
הדרך המאוזנת היא הדרך האמצעית שהיא דרך התורה. הגורסת מחד-גיסא לתת את כל העזרה והסיוע לעני בכל האמצעים האפשריים, ומאידך-גיסא לא מתוך צרות עין במצליח ולא כחתירה לשוויון. בתורתנו הקדושה, רואים גישה כזו ליותר חלש. מצד אחד יש בגמרא יש כל-כך הרבה מקומות שרואים עד כמה התנאים החשיבו עשירים שתרמו צדקה, רבי מכבד את העשירים ועוד, אין התייחסות שלילית נגדם (אנו בכלל לא רואים בצבירת כסף אידיאל חיים. רק בגבולות המשטר הכלכלי דנים אנו). ומאידך-גיסא, יש אינספור מצוות וחיובים של עזרה לעני, צדקה, חסד, לא תלין שכר שכיר, מסות של זהירות יש בהלכה ובחז"ל ליותר חלש.
זו גישה מאוזנת, כן לחסד, ולא לשוויון ולקפיטליזם. כי אין ואקום ביניהם, יש באמצע גישה מאוזנת ומתחשבת; זכותו של כל אדם להרוויח, להתעשר ולהצליח בעסקיו כמה שרוצה וכמה שה' נותן לו. ולא פחות חשובה מכך היא החובה המוטלת על השכבה העשירה החזקה והמנהיגה, אלו ופרנסי הציבור, להירתם למען החלשים שלא יחסר לאיש לחם לאכול ובגד ללבוש, להתרים ולתרום ולהקים מוסדות כדי לעזור ולמשוך את החלשים כלפי מעלה. ולא מתוך ניסיון להשוות את העשירים עם העניים. לדאוג לגופו של עניין, ולא לגופו של שוויון.
|
בדיוק אותה גישה מעוותת יש לשמאל בסוגיות האחרות הקיימות, בענייני מדיניות וביטחון, דת ומוסר. פולחן השוויון בעצם גורם להם ולנו לכל הצרות והעיוותים. הם רוצים שוויון בין גויים ליהודים, פלשתינים לישראלים, ומהיעדר אמונה בקל איבדו אמונה בצדקת דרכם בלהיות משהו עצמאי ולא שווה לגוי, ללא כוח פנימי ויכולת להתמיד בלחימה בטרור ובהחזקת מדינה יהודית, אז בשם אותה פילוסופיה שטחית 'שוויון' הפכו הטרוריסטים 'החלשים' לקורבנות, והחיילים והיהודים 'החזקים' לפושעים ולסרבני שלום ולאשמים בסכסוך.
גם כאן, אסור להרוג ערבים סתם ולהתגרות בהם דווקא. יש דרך מאוזנת, של שמירה על זכויותיך המדיניות והביטחוניות בגאון ללא פקפוק, ולהתחשב ברקמת חייהם כמתאפשר. לא גזענות, ולא שוויון, התחשבות.
גם זו הנקודה בענייני דת ומדינה וההתנגדות הגזענית של השמאל - ולא רק, לחרדים. הדת היהודית הרי נותנת לבן אדם אמונה וכוח להתמודד בחיים, היא שמרנית ושמה גדרות וגבולות ברורים כדי לשמור על חיי האדם ועל מוסריותו. ההשקפה התורנית מהווה לכן אנטיתזה להם, בצניעות ובאמונה; המכניסה הכנעה וענווה באדם ומרסנת את האגו שלו, התבטלות לערכים רוחניים שלמעלה ממך, ולא "מגיע לי הכל", לשלוט על היצר, אדם לעמל יולד, לחפש איך להתעלות, ולהתחזק בכל מצב נתון.
והם צועקים 'שוויון', אין דבר מעלי. אף אחד לא יאמר לי מה לעשות. שכל אחד יעשה מה שבא לו, הם לא רוצים מוסר מחייב, מה שאוטומטי גורם להפקרות. כניעה ליצרים ולתאוות האנוכיות על כל הנגרר הימנם. לפרוק את הרסן ולהתפקר, אין התאפקות, הכל מגיע לי. מוכרחים להשיג את כל הנוחיות כאן ועכשיו.
|
כדי שיתקיים 'שוויון' חייב להיות מכנה משותף בין הצדדים, והמכנה המשותף הוא תמיד החלק הנמוך, כי כל אחד יכול להיות נמוך, כלכלית, או לא רוחני ולא מוסרי, נכנע ומתייאש. אבל לא כל אחד יכול להיות עשיר, רוחני, חזק מוסרית ועומד בגבולות פנימיים, ואמיץ ומלא ביטחון עצמי ושמחת חיים.
לכן אבירי השוויון המקנאים בחזקים, ורוצים שכולם יהיו עשויים מעור אחד, 'שווים', בעצם כופים את המכנה המשותף על כולם, שזה החלק הנמוך והבהמי שבאדם. כי הרי להעלות את החלש בכוח זה בלתי אפשרי, הוא חלש. לא ניתן בכוח להעשיר אנשים, ושיהפכו למוסריים, ושיתמידו ויילחמו על חייהם כאן בגבורה, אין דרך לעשות זאת בכוח.
אולם לכבול בכפייה את צמיחת האדם, לקלקל אותו בכוח כדי שיהיה שווה לחלש, ניתן גם ניתן. לא לתת לחרדים לקיים את אורח חייהם העצמאי, ולהתחנך בצורה הערכית ובנורמות הערכים הגבוהות שלו, להכשיל בחוסר צניעות בכוונה לאסור הפרדה בין גברים לנשים, ולהפיץ דמורליזציה בעם שהוא פושע מלחמה ולחקור חיילים ולשתף פעולה עם שונאים, זה הרבה יותר אפשרי ומעשי.
להרוס זה הכי קל. כל אחד יכול לעשות זאת. ועוד תחת מעטה אידיאולוגי ערכי, אנחנו הרי דואגים לחלשים ומתקנים את העולם שיהיה 'שוויון', זה ממש תענוג חגיגי. ובחוצפה מקוממת קורא השמאל כפיית שוויון זו 'דמוקרטיה', ורק שוויון זה 'דמוקרטיה'. יש לשמאל מונופול על הדמוקרטיה, גם אם רוב העם חושב אחרת; כי מי שחושב אחרת מהם הוא כידוע פשיסט, כי לא דוגל בשוויון.
זאת אומרת שלהשטיח את כולם ולדרדר אותם כלפי מטה, לשים להם משקלות ברגליים, ולכבול את הצמיחה המוסרית הכלכלית המדינית שלהם, בשם דאגה צבועה לחלשים, הרי, למעט אי-המוסריות, בולט בכך גם צעד אנטי-דמוקרטי מוחשי. וזה הופך להיות לדעתם שיא הדמוקרטיה.
הרי אני, שכן יכול להצליח, אני כן מסוגל לצמוח, וכן מוכן להיות חזק, וכי אין לי את הזכות והחופש להגיע לכך? להיכן החירות הדמוקרטית הזו נעלמת? וכי יש רק תבנית מוצק אחד, של מיעוט האנשים הנמוכים שלגיטימי לחתור לכך?
כך שהשמאל המדבר תמיד גבוהה בשם הדמוקרטיה, ורק עקב מסגרת כזו - המקנה את הזכות לכל אחד להשמיע את דעותיו - הוא יכול להשמיע ולקדם את השקפת עולמו הקיצונית והריקנית 'שוויון'. הם עוד מנצלים אותו כדי לפגוע בדמוקרטיה עצמה, ומובילי אפליה וקיפוח הראשונים במעלה, נגד המצליחים. ומחייבים את כולם לחשוב כמוהם, והם האנטי-דמוקרטים הגדולים ביותר.
בהתקפות הברוטאליות הגזעניות של השמאל ובג"צ נגד החרדים בעידן האחרון, לסלק ולהצר את החרדים בשם 'אי השוויון', ניתן לגלות יותר מניצים ראשונים להצדקה ערכית לשלילת כל זכויותינו הדמוקרטיות, באופן לגיטימי, ובשם השוויון. לדעתם, ערכי החרדים שהם 'חזקים' מוסרית ופנימית, הם לא בסדר כי גורמים לאי 'שוויון' לחילונים 'העניים והחלשים' לצערנו מבחינה מוסרית ורוחנית. והחרדים חייבים בכוח להשתוות לחילונים. ובשם 'השוויון' הדיקטטורי ערכי החרדים אינם דמוקרטיים ולא חוקיים, אפילו אם המערכת הדמוקרטית החוקית חוקקה אותם. זה המדרון החלקלק שאנו נמצאים בו. וזו סכנה שאסור לנו להיות אדישים כלפיה.
|
בהרבה מאוד מן המקרים בנושאים המדיניים, דת ועוד, השמאל בעצמו יוצר בכוונה תחילה את הבעיות בתעמולה ובפרובוקציות אלימות. הוא לא יודע לחזק. הוא זורע ייאוש אינטנסיבי ומתסיס אותם והופך אותם לחלשים, ואחרי זה באים בצביעות יהירה, ובפטרונות מנותקת, ברחמים מזויפים, 'לעזור' לאנשים, ויודעים יותר טוב מהם עצמם מה 'טוב' לאנשים אלו שכלל לא מעוניינים ב'עזרה' הזו, ובוודאי ובוודאי לא דרכם ולא דרך השיטות שלהם.
כי לא לחזק אותם מעניין אותם. אלא להחליש ולאמלל אותם, ולהנציח אותם ככאלו, ככלי לכופף את החזקים כביכול 'להשתוות' אליהם. יפי נפש העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.
כל אלו שרוממות השוויון בגרונם, חיים בדמיון ובשקר גמור, לעולם לא היה שוויון ולא יהיה שוויון, לא אצל הקומוניסטים בעבר, וכן כיום בסין שהיא מעצמה קומוניסטית רשמית וקפיטליסטית בפועל, לא בקיבוצים יש שוויון, ובשום מקום אחר. ובכל נושא אחר. ובוודאי לא בבג"צ. זה מתכלה מעצמו ופשוט לא מסוגל להתקיים במציאות.
|
בג"צ - מעוז אי השוויוניות
|
|
את פרס הצביעות והדמגוגיה בעניין קוטף בג"צ ללא מאמץ. הם, המבטלים סדרי עולם מטעמי שוויון, הרעיבו אלפי אברכים חרדים כי הסטודנטים לא מקבלים 'גם' הבטחת הכנסה בנוסף לתקציבי העתק, הכניסו הורים חרדים לכלא כי פתחו בית ספר עם רמה רוחנית מתאימה להם - שרק 30 אחוז מהם היו ספרדים וזה לא היה בסדר כי זה עוד לא שוויון, אבל לבג"צ עצמו יש רק שופט אחד מ-14 שהוא ספרדי!
זה גם אירוע שקוף ובולט, איך השוויון אנטי-דמוקרטי. קבוצת הורים חיפשו לתת חינוך ברמה יותר גבוהה לילדיהם, בכל מדינה דמוקרטית זה היה מתאפשר, זה המינימום - הזכות לחינוך. וזה היה אחד הקריטריונים - רמה דתית גבוהה. באה חונטת השופטים שלא נבחרו דמוקרטית בידי העם, והחליטו בדעה מרובעת שלא. אסור לכם, כי בתוצאת הרישום לא היה 'שוויון' ספרדים ואשכנזים. תישארו בבית הספר בו רמת החינוך הייתה ירודה! כי אז יש שוויון!
זה שיקול הדעת ה'מתוחכם' והדמוקרטי של שופטי עליון, זכות ההגדרה העצמית למגמה חסידית לא קיים. זכות דמוקרטית לחנך בצורה יותר טובה, תחרות שכל מדינה הייתה צריכה לעודד, לא קיימת. רק שוויון עיוור מרובע ומנותק מהמציאות, זה השיקול היחיד, שעבורו גם השליכו אותם לכלא.
וכאשר שלחו ההורים את הילדים ללמוד במוסדות מחוץ לעיר, ולא בבית ספר עצמאי משלהם, זה גם לא בסדר. ביזיון בית משפט. רק בבית ספר אחד במדינה שהחלטנו עבורכם מותר לכם ללמוד, ואם לא - היישר לכלא לחינוך מחדש, הכל בשם השוויון! הוא ואין בלתו!
הקומוניסטים ברוסיה היו מתנהגים בצורה בולשביקית כזו, וכאן לדעת השמאל הם תמצית הדמוקרטיה ושלטון החוק. גם בחוקי סדום כמובא במדרשים הקפידו מאוד על שוויון; היה חוק שלאדם גבוה חייבים לקצץ את רגליו שישתווה לאדם הנמוך.
וכאשר הציבור זועק על האפליה החמורה ונגד שיטת 'הפנקס האדום' - חבר מביא חבר, שבה מתמנים השופטים, ללא שום שוויון בתוצאות, הם מפזרים חול בעיניים שזו פגיעה בשלטון החוק, הרי החוק היחיד כמעט אצלם הוא 'שוויון'! הם שלחו הורים לכלא בגללו! ורק הם פטורים מהחוק הערכי שהם בעצמם המציאו?
|
היסוד הכי פנימי בהבדלי השקפות אלו, טמון באמונה בכוח עליון. אלו המאמינים שיש מנהיג לבירה, מבינים שלא כולם שווים ולא לכולם גורל אחד, לזה ה' הביא הצלחה ולזה פחות, אנו מאמינים שהכל מגיע משמיים, ואין מה לקנא בשני, ודבר מגונה ביותר זה לדרוש שהשני חייב להיות שווה כמוני. אדרבה, בכל מצב נתון יש לשאוף הלאה להתחזק ולהתעלות יותר. אין ייאוש. ובאותו עיקרון האמונה אנחנו מחזקים, מרחמים וחומלים על בני אדם אחרים, כי הקב"ה ברא אותם וציווה אותנו לחזק כל אחד ולעזור לו בשלל הנושאים והווריאציות הקיימות.
השמאל שאינו מאמין בקל, " האדם הוא המרכז" כלשונם, לא מוכן לקבל ולהשלים שיש שוני בין אנשים. בלי אמונה אין כוח וסיבה לאדם להסתפק ולקבל שאתה לא שווה לאחר. קשה להחזיק מוראלית מעמד, זה מביא ייאוש ושנאה עצמית. ורוצים לבנות ולסדר בכוח מחדש את הטבע ואת העולם, בלי שיהיו בו כל ההבדלים והחילוקים המובנים שבו, 'עולם ישן נחריבה עד היסוד' אמרו, וזה מה שהם רואים לנגד עיניהם.
לשם כך הפכו את תיאוריית ותאוות 'השוויון' למין דת חדשה העומדת מעל הכל, ומהווה תחליף למונח 'ערכים' המבטא הכנעה והתבטלות לדבר שמעליך - האלוקים. ולקבל באהבה את העובר אליך, ולהתחזק בביטחון ולהשתדל לעתיד, לכדי הפיכת תאוות האנוכיות שלהם גם ל'ערך'. מהיום קוראים לזה 'צדק חברתי' ו'שוויון' ומעמידים פני דואגי החלשים והמסכנים, בצביעות מתחסדת בלי להתבייש. הרצחת וגם ירשת?
לכן הגיע הזמן לכולנו לפקוח עיניים, ולהביט נכוחה במציאות, להילחם בשוויון, ולהחליף אותו בערכים של אי-אפליה ואי-פגיעה. (המושג 'שוויון זכויות' הוא דבר שניתן לפרשן אותו לשני הצדדים, לשוויון רדיקאלי, או זכות להגדרה עצמית, ולא לפגוע באחרים.) אי-אפליה ופגיעה היא האיזון הנכון השומר על כולם, על החירות הדמוקרטית, ומבטא חשיבה עניינית מציאותית לגופו של דבר - מותר להיות שונה וחזק, בלי לפגוע ולהפלות במכוון, וימנע את המשך הכפייה של אנרכיסטי השוויון השטחי מלהשתלט על חיינו.
|
|