X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים
נאום יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בכינוס "ועידת ישראל לעסקים" של העיתון גלובס [12.12.2011, ט"ז בכסלו תשע"ב]
▪  ▪  ▪

אני שמח לפתוח את המושב שידון במשבר הנוכחי בגוש האירו, ולהופיע כאן לצד בנקאים וכלכלנים רבי מוניטין, המייצגים מוסדות פיננסים מובילים בעולם.
בחודשים האחרונים אנו מרבים לשמוע את המונחים הבאים: אי ודאות, תנודתיות בשווקים, אמון הצרכן, מדד הפחד ולעומת זאת שומעים פחות על התפתחות חברות, עליה ברווחיות, מוצרים חדשים או השקעות גדולות בסקטור העסקי.
התחושה בחודשים האחרונים בישראל היא של בלימה והמספרים מעידים על האטה בפעילות. תחזית בנק הפועלים לשנת 2012 של צמיחת המשק היא 3% , עדיין חיובית, הרבה משקים היו רוצים להיות שם, אך מהווה ירידה משמעותית מהקצב בשנה החולפת.
בעולם נערכו מספר עידכוני תחזיות בחודשים האחרונים שהקטינו משמעותית את תחזיות הצמיחה בכל האזורים. שוב - איטי אבל צומח. בשווקים המתעוררים צמיחה מהירה.
בחלק ניכר מהמדינות המפותחות מדובר על מספר שנות צנע שנדרשות כדי לייצב את הכלכלה ולהוריד את החוב.בתקופה הזאת גדלה הערכה בעולם למשמעת תקציבית ובנקאות שמרנית שנצרבה בתודעת דור של ישראלים מאז המשבר של שנות ה- 80.
העולם הפיננסי פתוח והוא מעביר בשניות סכומים דמיוניים בין שווקים. בתקופה זאת אנו מדברים על FLIGHT TO QULITY הכסף זורם למדינות ולבנקים היציבים. לכן התחזק בשנה החולפת הפרנק השוויצרי וסכומים אדירים זרמו לאג"חים של ממשלת ארה"ב שהריבית עליהן אפסית.
הירידה העודפת בשוק המניות הישראלי היא תזכורת קודם כל לעליית הסיכון האזורי. בשנה הקרובה נראה גם תהליך ירידת מינוף בחברות הגדולות במשק, תהליך כואב אך בסופו בריא.
בסביבה רגישה שכזו חשובה האחריות, המטרה המשותפת שלנו צריכה להיות יצירת אוירה של עשייה וצמיחה, בניית מטרות משותפות חברתיות ועסקיות, חיפוש אחר הזדמנויות וחיזוק היתרונות היחסיים.
בניגוד לשווקים אחרים ההאטה החריפה אצלנו איננה גזירה משמיים וכדאי שלא תהיה מעשה ידינו. האווירה חשובה.
בסוף השבוע קידמה המערכת האירופאית פתרון שמבטא את הרצון לשמור על מערכת היורו.
המבחן יהיה בביצוע, במשמעת לאורך זמן, אך הכיוון שמסתמן ולקיחת האחריות ע"י מנהיגי אירופה בהחלט מעודד.
בחרתי לדבר הבוקר על המערכת הבנקאית העולמית, על המשבר בו היא שרויה, המשפיע על כולנו, על חשיבותה לכלכלה הישראלית, על התהפוכות הפוקדות את הבנקאות הגלובלית ועל אופי המערכת העתידה להתייצב לאחר המשבר, אשר תהייה שונה מזו שאנו מכירים היום.
גל נוסף של המשבר הפיננסי העולמי המתמשך
לעת הזו אפשר לקבוע כי אנו חווים היום בעולם גל נוסף של המשבר הפיננסי העולמי המתמשך אשר פרץ בסוף שנת 2007. אבל מה שהחל כרעידת אדמה במערכת הפיננסית בארה"ב התפתח לכלל משבר בכלכלה הריאלית, השולח כיום ממרכז הרעש באירופה גלי הדף חזקים לכל עבר, ואשר הדיו כבר מורגשים גם אצלנו.
המשבר הכלכלי המתמשך חידד עבור משקיעים ואנליסטים את גבולות הגזרה בין כלכלות חזקות וחלשות ובין בנקים חזקים וחלשים. ההכרה המפתיעה כי מדינות המערב יכולות לפשוט רגל היא זעזוע בסיסי בעולם הפיננסי.
הדבר בא לידי ביטוי בכך שה- CREDIT DEFAULT SWAPS של המדינות הבעייתיות עלו בממוצע בכ-400 נקודות בסיס מינואר 2010 ואיתם מחירי הגיוס של הבנקים.
בנקים חלשים במערב אירופה לדוגמא, מוצאים את השווקים סגורים בפניהם, ובחיפוש נואש אחר מקורות, נאלצים לשלם למפקידים ריביות של 200 ו 300 נקודות בסיס מעל ריבית הבנק המרכזי.
כאשר אנו בוחנים את הבנקים בעולם נפרשת בפנינו התמונה הבאה - הבנקים האירופים נסחרים היום על מכפיל הון של 0.5 בלבד. בנקים אלו מתקשים לגייס הון כיוון שהם חשופים להר של חובות מדינות.
להזכירכם, לפני חודשים בלבד הגיע האיחוד האירופי להסכם חילוץ עם יוון, הכרוך בוויתור מרצון של הנושים על חמישים אחוז מהחוב. להסכם זה היו תוצאות הפוכות. במקום רגיעה המשקיעים הבינו כי ה-CDS שהם קנו כדי לבטח את האג"ח מדינה שהם רוכשים עלולים שלא לכסותם, ומכרו במרץ את האג"ח האירופי ואת מניות הבנקים.
הבנקים האמריקנים ניקו את מאזניהם בשנתיים האחרונות, בעזרתה האדיבה של הממשלה. השווקים מתמחרים את הבנקים האמריקנים כמעט במחיר הונם - הם נסחרים בממוצע על מכפיל של 0.9 על ההון, מבטאים כלכלה שעדיין לא התאוששה אך מגלה סימני שיפור.
מחוץ למים אך עדיין בבוץ נמצאים הבנקים הבריטים אשר ספגו מהלומות עזות אך נמצאים במגמת התאוששות תוך הקטנה אקטיבית של צד הנכסים במאזן ויצירת מחנק אשראי לא קל בכלכלה הריאלית הבריטית, למרות מחאותיה הנמרצות של הממשלה.
הרחק במזרח תקועים בבוץ הבנקים היפנים הממנים חובות ענק של הכלכלה השלישית בגודלה בעולם אשר יחס החוב הלאומי לתוצר שלה הוא כ-220% ההחזר על ההון של הבנקים היפנים עומד על כ-6-8%.
על אדמה מוצקה נמצאים בנקים של מדינות אשר התגלו כיציבות יותר מול המשבר הכלכלי. כאן ניתן למצוא את הבנקים השמרנים והיעילים של קנדה אשר יחזירו לבעלי המניות שלהם תשואות גבוהות. כאן גם נמצא את הבנקים האוסטרלים אשר יצאו מחוזקים מן המשבר על חשבון השוק החוץ-בנקאי, והבנקים הדרום אפריקנים השומרים על רווחיות גבוהה.
כאן גם נמצאים הבנקים הישראלים הזוכים לשבחים על חוסן מאזניהם, איכות הפיקוח עליהם, והצרכן הישראלי בעל רמת המינוף הסבירה ורמת חיסכון גבוהה יחסית למערב.
על אדמת מבטחים עומדים חלק מן הבנקים הדרום אמריקנים, ההודים והסינים, נישאים על גלי הצמיחה של המדינות המתפתחות, ומאות מיליונים של צרכנים חדשים הנכנסים למעגל השירותים הבנקאיים. בנקים אלו, אשר לפני שנה עדיין נסחרו פי 2.5 ממחיר ההון, נסחרים היום בממוצע על 1.2 בשל חלחול המשבר הריאלי באירופה ובארה"ב אל הכלכלות של השווקים המתעוררים.
כאמור רמת המכפילים בכל הסקטור הבנקאי ירדו משמעותית אולם השונות ביניהם גדולה.
כולנו מביטים היום בדאגה לא מועטה על בעיית החובות הלאומיים של מדינות אירופה והשפעתם על הבנקים ביבשת, מצפים בהמתנה דרוכה וארוכה מידי להחלטות פוליטיות אולם סוף השבוע האחרון בהחלט מעודד.
מערכת יציבה יותר, מאוזנת יותר
אני סבור כי המערכת הבנקאית אשר תעלה לאחר המשבר תהיה יציבה יותר, מאוזנת יותר. המערכת הזאת עוברת היום תהליך De-leveraging כואב, ובחלקו כפוי אך בסופו תהיה המערכת הבנקאית בעולם הרבה פחות ממונפת ופחות מסוכנת לעצמה ולכלכלה.
לפני שנתיים יצא בנק הפועלים בתוכנית אסטרטגית שכותרתה BACK TO BASICS. המשמעות הקונקרטית הייתה התאמה של יעד התשואה על ההון לסיכון הפעילות הבנקאית ולפיכך להקטנת יעד התשואה תוך דגש על חיזוק הנזילות וההון של הבנק ובקרה צמודה יותר של הסיכונים.
מאחורי המהלך עמדה ההכרה שעל הבנק להתאים את הסיכון לתשואה תוך מיקוד בצרכי הלקוחות.
החזרה לפעילות ליבה במערכות הבנקאיות מאפיינת כיום את המערכת הבנקאית העולמית. כשמנתחים את המגמות בבנקאות הגלובלית, מגיעים למסקנה שזאת נמצאת בתהליך של BACK TO BASICS, בנקאות סולידית, ללא הרפתקאות מופרזות בתחומי הנגזרים, שמתרכזת בשווקים מסוימים ונסוגה מפריסה רחבה מידי. בחלק מהעולם נוצר מחנק אשראי כתוצאה מהרצון להעלות ביחס הון לנכסי סיכון. מחנק כזה משפיע על המאקרו ומאיט את הצמיחה באותם שווקים.
המערכת העתידית תהיה מבוקרת הרבה יותר ועלויות הבקרה אשר יבואו לידי ביטוי בתשואות על ההון שגם הן יהיו שמרניות.
עם שובם של הבנקים לבנקאות מסורתית ילך ויתחזק האמון בהם ולכן גם מעמדם בכלכלה. בנקאות שמתרכזת בלקוח ובצרכיו ומפתחת חווית לקוח לדור חדש של צרכנים צעירים על-ידי הגדלת שימוש בטכנולוגיות ורב ערוציות.
זהו השלב בו ההתאמה של הורדת סיכון להורדת תשואה יביא להגדלה מחודשת של מכפילי ההון בבנקים.
המודלים המנצחים אשר יעלו מן המשבר הם של בנקים מוטי-קמעונאות, המתממנים מפיקדונות קמעונאים יציבים וארוכי טווח ומסוגלים לספק למשקיעים צמיחה מאוזנת בסיכון סביר. גיוס הפיקדונות היציבים ארוכי הטווח עולה מתוך המשבר כשאלה קריטית ליציבות והצלחת המערכת עליה צריכים לתת את הדעת רגולטורים ובנקאים כאחד.
נושא הפיקדונות היציבים לטווח ארוך הוא קריטי ליציבות הבנקים מחד וליכולת לספק אשראי לצמיחה מאידך. מכאן עולה הצורך לתיאום רגולטורי.
ולגבי הערכות בנק הפועלים למציאות זו, התשובה שלנו להתפתחות הכלכלית והחברתית במילה אחת - עשייה. בשנתיים האחרונות אנו מחזקים את האיזורים בעלי פוטנציאל צמיחה מקומית, התאמנו עצמינו לצרכי המשק ולהתפתחות החברתית והכלכלית. הבנק הרחיב משמעתית את הפריסה באוכלוסיה הערבית, החרדית, בסקטור העסקים הבינוניים ובהיי-טק. בשנה הקרובה נראה את תנופת הבנק בעסקים הקטנים.
אין ספק כי רמת אי הודאות והסיכונים העסקיים במשק הישראלי עלו משמעותית במחצית השנה האחרונה, במקביל להתפתחויות הגלובליות.
חשוב שהממשלה והמגזר העסקי יגלו זהירות רבה. מנגנוני ההדבקה בעידן הגלובלי מהירים ביותר - אנו רואים זאת היום בסחרור הכלכלי האירופי ובהשפעתו על הכלכלה העולמית.
למרות זאת בעולם הזה, בהתנהלות אחראית ניתן ליצור סצנריו אופטימי, לגבי הכלכלה הישראלית הנסמכת על יתרונות של תנופה דמוגרפית, רוח יזמית יוצאת דופן ואוכלוסיה צעירה.
פוליטיקאים, רגולטורים ואנשי עסקים חייבים לפעול בנחישות ומתוך מטרה משותפת. ישראל יכולה להימנע ככל האפשר מהדבקה על-ידי שמירה על יחס חוב תוצר סביר. אם העיסוק של הגורמים הרגולטורים השונים כיום מרוכז ביציבות הרי שעידוד הצמיחה כדי למנוע הדבקות באבטלה ובמיוחד אבטלת צעירים כפי שאנו רואים בעולם המערבי, צריך להיות יעד מרכזי בישראל של 2012.

תאריך:  12/12/2011   |   עודכן:  14/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"השבת האמון לבנקים - בפעילות המסורתית"
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות נוספות
מייסדי מפעלות-זוכי אות גלובס וקרן שוואב  /  מפעלות יחסי ציבור
פישמן וחץ: לא נבנה דיור להשכרה  /  אלעזר לוין
חץ: רכבת המימון לנדל"ן המניב נעצרה  /  אלעזר לוין
"צפו לתספורות רבות בשוק ההון"  /  פרופ' שמואל האוזר
כל משבר מייצר הזדמנויות  /  יאיר סרוסי
עיקרון תום הלב  /  ענבל בר-און
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il