ימי האדוקה שירקה בפרצופנו
בחיל וברעדה נכבד זולתנו
לילה ויום שטריימלנו ייקוב
פנאטיות אכלנו לרוב
האירו הקליקו
נרות אהבה רבים
על הנשים ועל המדרכות
כָּשֵר אם תכבשו יצרכם
ניצחון הנדודים לטרנספר נכדררה
על המכבים אז ידנו גברה
ירושלים תשוב לנשייה
עם ישראל גול עצמי ותהייה.
האירו הקליקו
נרות אהבה רבים
על הנשים ועל המדרכות
כָּשֵר אם תכבשו יצרכם
שלמה המלך אמר דבר והיפוכו.
"וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה"
"מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"
לכאורה סתירה, ופרשו:
בקהלת: האני, משחק כאן, וכשהאגו שלי גובר.
אז מר ממוות האישה.
האישה ב-ה המודע, כשגם היא מודעת לאגו שלה.
וכאשר שניהם מתנגשים זה בזו.
אזי מר ממוות. ואוסיף כי מכאן באה הקיצוניות ממנה הזהיר קהלת.
במשלי: אין "אני" בגבר ואין "ה" - באישה.
לכן "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב"