קיץ 2011 שינה את כללי המשחק בישראל. הציבור הבין שנבחריו לא עובדים בשבילו. הציבור שהפך חשדן, דורש שינוי ושקיפות מנבחריו ומציב בפניהם אתגרים חדשים. ולא רק בישראל. ברחבי העולם יוצאים רבבות לרחובות להחזיר לעצמם את מחויבותם של קובעי המדיניות, להפוך משקופים עבור מקבלי ההחלטות לשקיפות של קבלת החלטות והקצאות.
שינויים אלו מתרחשים ביתר שאת בנושאי איכות הסביבה והקיימות. הירוק חדל להיות רק של הירוקים. כולנו רוצים לדעת מה אנחנו נושמים. מה יש במים שלנו. או מהי איכות האוויר ליד בית הספר של הילדים. שינויים משמעותיים ברגולציה ובהתנהגות התושבים יחייבו את נבחרי הציבור לתת דין וחשבון בפני העובדים, הקהילה, התושבים והממשלה. בתקופה שהציבור 'יצייץ' עליהם כל הזמן, מנהלים וראשי רשויות שלא ינהלו דו-שיח כן ואמיתי עם הציבור ימצאו את עצמם מחוץ למגרש המשחקים.
חוק חופש המידע הסביבתי
דוגמה אחת לשינוי זה הוא חוק חופש המידע הסביבתי: ממרס 2012 חייבות כל הרשויות הציבוריות לפרסם את המידע הסביבתי שברשותן באתר האינטרנט של הרשות. בשלב הראשון, שהחל בספטמבר 2010, חויבו 58 רשויות מקומיות בפרסום מידע סביבתי. הניסיון המצטבר מרשויות אלו ומרשויות ציבוריות נוספות בארץ ובעולם, מלמד שגופים שכבר העלו חומרים לאינטרנט מתמודדים עם עומס רב הנובע מן הצורך לפרסם נתונים ועידכונים רבים, וכן עם החשש משימוש לרעה שעלול להיעשות במידע שהועלה לאתר. מנגד, מדווחות חלק מן הרשויות כי אין דרישה לפרסומים אלו, קרוב לוודאי משום שרוב הציבור אינו מודע לעצם פרסום המידע או מוצא שהמידע הקיים אינו נגיש.
בקרב העוסקים בתחום שוררת הסכמה כי להעמדת מידע סביבתי לרשות הציבור ישנו תפקיד חשוב ברתימת הציבור לעשייה הסביבתית; אזרחים מודעים הם אזרחים פעילים היכולים לעזור לרשויות למלא את תפקידן בתחומי מעקב ופיקוח סביבתי, מניעה והסרת מפגעים ועוד. לפיכך, הקמת בסיס נתונים נגיש תסייע לרשות בתכנון מדיניות סביבתית (מה באמת זיהום האוויר בעיר? איפה יש בעיות בשפכים?), בניהול והערכת סיכונים (איפה יש חומרים מסוכנים ומה הסכנה הנשקפת מהם?), בקבלת החלטות תקציביות, בהצבת יעדים וביצירת קדימויות.
בנוסף, הקמת פורמט דיווח אינטרנטי מזמין יכולה לתת במה גם לדיווחים חיוביים על פעילות חינוכית, שבילי הליכה ואופניים, מרכזי מיחזור ועוד, וכך לחזק את הקשר בין הציבור לנבחריו.
איך עושים את זה?
לאחרונה פרסמה הקליניקה למדיניות סביבתית באוניברסיטת תל אביב המלצות מקיפות בנושא פרי מחקר ממושך. המלצות אלו תואמות את הידוע לנו מהשטח. יש צורך בעבודת איסוף ומיפוי מקיפה, זיהוי ושיתוף כל בעלי העניין, בתוך העירייה/מועצה וברשות (ארגונים ירוקים, תעשיה, בתי ספר יקרוקים, ארגונים ירוקים וכדומה) והחשוב מכל - רתימת ראש הרשות כמוביל ומתווה דרך, לבניית מודל לפורמט דיווח, המשלב את דרישות החוק, דגשי הרשות וצרכי הציבור.
