בשעות בוקר אתמול (ה- 11.01.2012) הודיעו סוכנויות הידיעות הרשמיות באירן כי חוסל הפרופ' מוסטפא
אחמדי-רושאן. חיסול זה העלה כתמיד תהיות שספקולציות שונות בדבר העומדים מאחורי פעולת החיסול; הפעם כוונה האצבע המאשימה לא רק כלפי המוסד הישראלי, אלא גם לעבר ארגון מ ג' א ה ד י ן ח' ל ק
[קישור].
ארגון המג'אהדין אשר נכנס לרשימת ארגוני הטרור של הממשל האמריקני בשנת 1997 הוקם בראשית שנות ה-60 של המאה הקודמת על-ידי אישים משכילים המזוהים עם השמאל באירן, ואשר התנגדו לגישה הפרו-מערבית של השאה. הארגון נטל חלק פעיל ומשמעותי במהפכת 1979 באירן אשר התנהלה בראשות האיתאללה ח'ומיני. מצעו האידיאולוגי של הארגון מושתת על שילוב של מרקסיזם ואיסלאם. בשנת 1981 וכחלק ממאבקי הכוח בינו לבין המשטר החדש, בעיקר על בסיס דרך מימוש דוקטרינת האסלם בניהול המדינה, הורחק הארגון על-ידי ח'ומייני ממקום מושבו שבגבול אירן-עירק לפריז משם החל למעשה בתמיכתו במשטרו של
סדאם חוסיין ובמלחמתו באירן (1988-1980). בנוסף לתמיכתו זו בסדאם חוסיין תקף הארגון אישים ומוסדות ממשלתיים של הרפובליקה האיסלאמית ויש המעריכים כי גבה את חייהם של כ-17,000 אירנים.
בשנת 1986 העביר ארגון המג'אהדין את מפקדותיו לעירק וזכה לתמיכה צבאית ופיננסית מצדו של שליט עירק ובתמורה לתמיכה זו פעלו לוחמי המג'אהדין במדינתו למיגור האופוזיציה כנגד המשטר ובכך למעשה תרמו ליציבות משטרו. חוסיין העניק להם בנוסף למקלט גם אפשרות לבניית מתקני אימון כאשר העיקריים שבהם היו מחנה אשרף (100 ק"מ צפונית לבגדד ובסמוך לגבול אירן), מחנה חביב בבצרה ומחנה הומאיון באל-עמארה. ראוי לציין כי עם כניסת הכוחות האמריקנים למלחמתם השנייה בעירק בשנת 2003 נכנעו לוחמי הארגון לכוחות האמריקניים בבגדד וכחלק מהסכם בין הצדדים הוחלט כי ישרתו אלה לצד כוחות הקואליציה.
בני הזוג: מסעוד ומרים שולטים בארגון
כיום בראש הארגון המונה על-פי הערכות שונות מספר אלפים של חברים, עומדים בני הזוג מסעוד (1948-) ומרים (1953-) רג'אוי; מסעוד הנו ראש הזרוע הצבאית של הארגון ומרים היא כביכול המנהיגה המדינית. מסעוד הנו בוגר אוניברסיטת טהרן בתחום המשפט הפוליטי אשר הצטרף אל שורות הארגון כשמלאו לו 20.
מיד בראשית דרכו הפוליטית נעצר על-ידי הסאוא"כ (סָאזֵמָאן אֵטֵלַעָאת וָאֳמְנִיָת כֵּשְוַר; מפרסית: ארגון המודיעין והביטחון הארצי) ונידון למוות כאשר מאוחר יותר הומתק עונשו זה למאסר בלבד בעקבות לחץ בינלאומי. הוא שוחרר מהכלא בשנת 1979 וחזר לעסוק בפעילות אופוזיציונית, הפעם כנגד משטר האיתאללות. פעולתו החתרנית כנגד המשטר חייבה אותו לרדת למחתרת והערכות מדברות על כך שנמצא בעירק.
רעייתו מרים רג'ואי (
אתר אישי) הינה ממשפחה אירנית מן המעמד הבינוני-גבוה אשר הצטרפה לארגון עת הייתה סטודנטית למטאורולוגיה באוניברסיטת שריף שבטהרן בשנות ה-.70 במהלך פעילותה בארגון נבחרה לכהן כסגנית ראש הזרוע הצבאית של הארגון ולתפקידם נוספים. כיום מכהנת רג'ואי כנשיאה בפועל של מועצת ההתנגדות הלאומית של אירן (NCRI) וחותרת בעיקר לשמירה על זכויות אדם ולכינון אירן דמוקרטית על בסיס האסלם.
לסיכום יש לומר כי חיסול של פיגורה כזו או אחרת הקשורה במישרין או בעקיפין לתוכנית הגרעין האירנית אין בה מלבד הרווחת זמן נוסף עד למימושה המוחלט של התוכנית. ייתכן שאף סביר למדי כי השיקול המרכזי העומד מאחורי החיסולים שנערכו בשנתיים האחרונות באירן, בהם חוסלו כחמישה מדענים, הוא דווקא ליצור קושי מסוים בשיקום תוכנית הגרעין אם זו תותקף על-ידי ישראל או ארה"ב.