פיטוריו המיידיים של שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מוכיחים שיש אמת בדבריו ש"החברה הלבנה שולטת". הנהלת אקסלנס הוכיחה ברוב בושה שחופש הביטוי אינו מוכר לה. סתימת פיו של מעוז הוא מעשה של מקרתיזם בוטה ומגונה. על מה נזעקו מעסיקיו, ממי הם מפחדים שמיהרו לסלקו, מבנק לאומי שמעוז האשימו "בנק של לבנים", או מבג"ץ "המוסד האשכנזי" או שמא מהמשקיעים הלבנים?
לא יעזור לאלה בתוכנו הטומנים את ראשם בחול. לא ניתן להמשיך ולכלוא את השד העדתי בתוך הבקבוק, עובדה שהוא מתפרץ מדי פעם ומטיח את האמת בפרצופנו. העובדה שאדם כמו שלמה מעוז, שהעפיל לפסגת הפירמידה של "האליטה האשכנזית", אותה הוא מאשים, מוכיחה שהפצע הזה עדיין פעור ומדמם. מה עוד שהוא אינו מבטא דעת מיעוט אלא דעתם של רבים וטובים. אכן עברנו כברת דרך ארוכה בנושא צמצום האפליה העדתית, אולם האמת היא שלא עשינו די כמו בהרכב שופטי בג"ץ למשל.
דבריו הקשים של מעוז גרמו אצלי לטלטלה אמיתית. מניסיוני האישי כסב לשתי נכדות מקסימות שהעניקה לי כלתי, שהוריה ממוצא מזרחי, גרמו לי לאשליה, שאנחנו חיים בעיצומו של תהליך המבטל את התיוג העדתי. כמו נשיאי מדינה, שרים, ח"כים, אנשי רוח, וטייקונים ממוצא מזרחי. אולם באו דבריו הקשים של שלמה מעוז ומוכיחים שלא די בכך. עלינו לחדול מלהתבשם במעשינו, ולהגביר את מאמצינו עד שנקטול את השד העדתי הממשיך לרקד בקרבנו.