השוטר המורשע שחר מזרחי שנדון לשלושים חודשי מאסר - זה אשר גרם למותו של מי שגנב רכב, בחדרה - הגיש בקשה לנשיא המדינה לחון אותו. לאמור: לקצר את תקופת מאסרו תוצאי החנינה המיוחלת (בעיניו) - סמכות המוקנית בחוק היסוד רק לנשיא מדינת ישראל. הפרוצדורה הנוהגת מחייבת את כבוד שר המשפטים של מדינת ישראל ליתן המלצתו - לכאן או לכאן - בעד או נגד - לטוב או לרע - דרך בית הלל - דרך בית שמאי - בפני כבוד נשיא המדינה. לימים, המלצה חיובית תהפוך למה שמכונה בז'רגון המשפטי: "חתימת קיום".
הח"מ, מגיש בקשות מסוג זה, חדשות לבקרים, בשם לקוחותיי. מעולם, איש לא טרח להדליף לי מהי עמדת שר המשפטים בבקשה ואת המענה קיבלתי רק מלשכת נשיא המדינה. אלא, ש
במקרה כאן - זה של השוטר שחר מזרחי - היו במשרד המשפטים מי שהדליפו באופן אסור, פסול ונפסד את המלצתו החיובית של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, לשר לביטחון פנים, בטרם עת.
רוצה לומר כך: נשיא מדינת ישראל עוד לא ראה את התיק, עיניו טרם "שזפו" את תוכן הבקשה, על צרופותיה, הוא טרם עיין בהמלצת שר המשפטים הנכבד, בעוד שהשר לביטחון פנים כבר קיבל מידע מודלף ממשרד המשפטים ואץ רץ הוא - מיד - לספר לחבר'ה... "שופוני אנש". הם עוד בטח בטוחים שהוא זה שעשה את "העבודה" מאחורי הקלעים... בחש בקדירה. לחץ.
קיבל מידע מודלף אמרנו? בכך לא די. הוא גם עשה בו שימוש - שימוש פסול ונפסד עשה בו. אץ רץ השר לביטחון פנים, מר
יצחק אהרונוביץ', זה אשר מספר לנו סיפורי בדים על "ירידה בפשיעה", ואמש, באירוע המוני לכבוד שוטרי משטרת ישראל, באולם נוקיה ביד אליהו (5,500 שוטרים ובני משפחותיהם!!! - יחד עם הזמר אייל גולן...) ב"עצרת הצדעה" לשוטרים, הוא מספר על כך, משוויץ על כך, מעל הבמה (ה"פודיום") מול מצלמות התקשורת, כשכל השוטרים והקצינים מריעים לו. משפחת המת - תוצא מעשה הקטילה של השוטר שחר מזרחי - לא נכחה שם. שכחו להזמין אותה.
ניסיון לקבל הון פוליטי זול
מה ראינו בעצם? ראינו כאן ניסיון חמור, לכאורה, "לגזור קופון" גדול, לקבל הון פוליטי זול, פסול ונפסד, בבחינת כך: "הנה מה שאני עושה בעבורכם - השוטרים - אחיי גיבורי התהילה - רק אל תשכחו אותי ואת מפלגתי - ביום הבחירות הממשמש ובא".
תן וקח. קח ותן. מי היה מאמין? המשך התרבות הקלוקלת.
אז אני אומר לכם, בכל הכבוד, שהמרחק בין "שוחד פוליטי", לכאורה, לבין המעשה הפסול והנפסד הזה - שימוש נפסד, פסול ואסור במידע מודלף - והפצתו ברבים - בקרב "קהל היעד" - "קהל המטרה" - "השוק הכבוש" - בטרם עת - בעיתוי מתוזמן להפליא - הוא אך כפסע דק - מרחק נגיעה ממש - אם לא למעלה מכך - ואינו מנותק הוא, מן המציאות. האם זו תרבות ה"מינהל התקין". האם זו ה"דוגמה האישית" הבאה ממשרד המשפטים?
הם - המטיפים לנו ל"נורמות" - יום-יום, שעה-שעה, על אודות משפט וצדק, יושר ויושרה, תרבות מינהל וניהול, על חובת הציות לחוק, על שמירת הסדר הציבורי, על המינהל התקין, טוהר המידות - ראוי שיפשפשו היטב בציציותיהם בבית פנימה.
מעתה אמור: העם שלנו ישר והגון הרבה יותר מהם. הם הם שאינם ראויים לנו. הם הם המתירים לעצמם את שאוסרים עלינו. מה שמותר למולך - אסור על העבד.
סיפורי אלף לילה ולילה למבקר
אז מי הדליף? למה הדליף? תמורת מה הדליף?
אני מקווה ש
מבקר המדינה יקרא את מכתבי אליו בעניין מהבוקר הזה, ויעשה את המוטל עליו.
כעת הם בטח "יסבירו" למבקר המדינה בסיפורי אלף לילה ולילה מה היה, איך היה, למה היה...
צדק רציתם? אז רציתם - אבל זה מה שקיבלתם.
בושה. חרפה. כלימה.