בית משפט השלום בחיפה מינה כמומחה מטעמו את המהנדס מיכה צח, כדי שייתן חוות דעת מקצועית בנושא השנוי במחלוקת - ליקויי תכנון ובניה בביתם של לירז ואורן נחמני בכרמיאל, בית אותו רכשו התובעים מחברת גרופית בע"מ.
מיד עם מינויו, הביעו התובעים חשש כי המומחה מיכה צח לא יתמיד בביצוע מינויו, וסמכו חששם זה על התנהגותו בעבר בתחום אחר, עת נסע לחו"ל מבלי להשאיר כתובת לשם יצירת קשר.
בית המשפט התייחס לטענה זו של התובעים ודרש מהמומחה הבהרה בעניין זה.
אכן המומחה התחייב בפני ביהמ"ש כי הוא ישהה בארץ בתקופת ניהול התיק.
המומחה שהה בארץ, אך
..באמצע הדרך ולקראת ביקור נוסף בדירת התובעים בהתאם להחלטת בית המשפט, שיגר אל ביהמ"ש בקשה לביטול מינויו, בטענה כי קיבל לטיפולו "פרויקט חדש וגדול באזור המרכז, ולא יוכל להתפנות לביקור בכרמיאל לפחות בשלושה חודשים הקרובים". (הציטוט הוא מתוך מכתבו את בית המשפט - הוא כותב על עצמו בגוף שלישי...)
אשר חששו התובעים, בטרם תחילת עבודתו - אכן בא, ובעיתוי בעייתי, שכן הצדדים השקיעו אלפי שקלים סביב חוות דעתו של המומחה והתובעים התארגנו להזים את ממצאיה. אם יבוטל מינויו של המומחה בשלב זה, ירדו כל ההשקעות הכספיות של התובעים לטמיון, שכן הן כוונו לאופי חוות דעתו במיוחד, וכללו גם הכנת הקלטה ותמלול כדי להוכיח את טענותיהם בקשר לחוות דעתו. גם בית המשפט טרח לא מעט, שכן התקיימו ישיבות קדם משפט והוכחות - ועתה, אם יבוטל מינויו, יהא צורך להתחיל הכול מההתחלה.
התובעים החליטו להגיש בקשה מנומקת בה התנגדו לביטול המינוי, אף על-פי שהם לא רוו נחת, בלשון המעטה, מחוות דעתו וממומחיותו של מיכה צח, דבר הבא לידי ביטוי עז בתצהירי התובעים ובאופי חקירתו בבית המשפט.
בית המשפט קבע כי המומחה יתכבד להמשיך בעבודתו המקצועית בתיק זה כאשר התחייב לה, והחלטה זו מובאת להלן בשלמותה.
המסקנות מהחלטת בית המשפט הן כדלקמן: א. מינויו של מומחה מטעם בית המשפט כולל פעולות נוספות מעבר למתן חוות הדעת - המומחה חייב לקיים את החלטות בית המשפט הנובעות ומתפתחות מחוות דעתו.
ב. המינוי כולל בחובו התחייבות המומחה לעמוד לרשות בית המשפט בכל תקופת ניהול התיק.
ג. המומחה צריך להיות ער לכך שמינויו גורם להוצאות מרובות בהן הצדדים לדיון נושאים, שאינן רק שכרו הישיר אלא גם מרכיבים אחרים, נוספים על שכר טירחתו והוא אחראי לכך. אוסיף ואקבע כי ככל שהמומחה יגרום לצד לדיון נזק - הוא עלול להיות נתבע למרות שמקובל לראות בו זרועו הארוכה של בית המשפט, והיו דברים מעולם. ראה בעניין זה החלטת בית משפט השלום בחדרה, ת"א 4974/97 לוליאן אברהם נ' סוהיל סאבא ואח', שופט:
סברי מוחסן, בה החליט בית המשפט לפסול חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בשל התנהלותו הקלוקלת וחייבו להחזיר את שכר הטרחה ששולם לו. בנוסף, בית המשפט הורה למזכירות בית המשפט לשלוח למנהל בתי המשפט הנשיא דן ארבל ולנשיאי בתי המשפט בארץ את פרטי המקרה על-מנת שישקלו הוצאתו ממאגר המומחים הממונים על-ידי בתי המשפט. פסק הדין לא פורסם, והוא מובא בספר "עדות מומחה" מהדורה שלישית מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" 2001, עמוד 713.
ד. כאן ראוי לצטט מדברי בית המשפט, כדלקמן:
" מינויו של מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט בתיקי ליקויי בניה כולל, במקרים רבים, מעבר למתן חוות הדעת והתייצבות לחקירה עליה אף קיום פיקוח הנדסי על תיקון הליקויים על-פי החלטה של בית המשפט, בדיקה של הנכס לאחר התיקונים, ועריכת השלמות לחוות הדעת ככל שהדבר נדרש ובהתאם להחלטה של בית המשפט". לאמור, המומחה צריך לעמוד מאחורי חוות דעתו המקצועית ולפקח על ביצוע התיקונים לפיה - ואגף כך יתברר האם מזער בחוות דעתו את הליקויים, שכן, ככל שפתרונותיו בחוות הדעת לא מספיקים ולא גורמים לביטול הפגמים, הרי הדבר יתגלה אגב פיקוחו ובדיקתו החוזרת. זאת ואף אחרת, אם המומחה כולל בחוות דעתו ערכים כספיים נמוכים, הדבר אמור להתגלות אגב פיקוי על התיקונים.
כיצד? התובעים רשאים לערוך יומן עבודה משלהם ובו מועדי התיקונים וכמות הפועלים ומנהלי עבודה בכל יום, נוסף על רישום מה נעשה בכל יום, ועל-פי יומן זה יהיה ברור האם המומחה אמד נכון את עלויות התיקונים או שמא התנתק בחוות דעתו מהמציאות וקבע מחירים מזעריים ובלתי מציאותיים בעליל, דבר שלמרבה הצער קורה לא מעט.