סביב כיכר השעון של יפו מתרחשת באחרונה פעילות קולינרית עניפה. חדשות לבקרים נפתחת שם מסעדה חדשה. אחת כזו היא "חאג' כחיל" (רחוב רזיאל 18), הממוקמת בבניין שנושם אבק-היסטוריה. בעבר כבר הספיקו לשכון בין כתליו סניף של בנק פלשתין, מוסך לאופנועים, מועדון-לילה וסתם מחסן. עכשיו הגיע תורה של מסעדה, שיש לה הרבה פוטנציאל בזכות בעליה, הנמנה עם האצולה הערבית של יפו. היא מרווחת, עם תקרות גבוהות, כיפות קמורות וריצוף צבעוני. תפוסתה גדולה במיוחד בסופי-שבוע. או אז היא מתמלאת עד אפס מקום ב"עמך" ישראל ובאריסטוקרטיה מקומית.
ציפינו ליותר
"חאג' כחיל" היא מסעדה אותנטית, המציעה תפריט מזרחי מגוון. לפתיחה הזמנו חומוס עם טחינה, שהיה בינוני למדי ושלווה בפיתה עירקית, עטורה בסומסום ריחני. מן המנות העיקריות בחרנו בצלעות-טלה, עם מג'דרה ותפודים אפויים בתנור, וגם בסינייה לוהטת, כשבשר הכבש עטור כולו בטחינה וצנוברים. הצלעות היו עסיסיות, אך מן הסנייה נעדרה כל פיקנטיות מתבקשת. בסך-הכל לא התעלו שתי המנות על עצמן, ולמען הגילוי הנאות נודה שציפינו להרבה יותר מזה.
בנפש עורגת
גם הקינוח היה בינוני למדי. קרם הבוואריה, עם ציפוי השוקולד הקמצני, ממש החטיא את מטרתו. לא לקינוח שכזה התפללנו. הקפה הערבי עם ההל, שהוגש לידו, נראה עשוי כלאחר יד, ורק מיץ הרימונים הסחוט היה זה שהשיב את נפשנו העורגת.
על הארוחה לשניים נגבה מאיתנו סכום של 295 שקל, כולל תשלום מוזר ומיותר של חמישה שקלים שגובה המסעדה עבור פיתה , ותשר של 15% לשרות סובלני, שלא התרומם מעבר ליציאת ידי חובה. עם פוטנציאל, כמו זה שיש למשפחת כחיל המיוחסת ביפו, מצופה היה שהיא תשקיע מעט יותר נשמה בקולנריה הבינונית, המוצעת במסעדה שלה לאורחיה.