בפרשת "בא אל פרעה", יש לכאורה את מניעת הבחירה החופשית מפרעה. "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:
ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה".
הפרעונים של היום מצהירים בפרהסיה כי הם מעוניינים להשמיד אותנו, ולא השלום נר לרגליהם. מה לא עושה העולם הנאור להניא אותם מזו הדרך, ראה עירק, אפגניסטן, התאומים, אירופה המתאסלמת, ועד שלא ישמיעו הרמקולים על מגדל אייפל "אללה הוא אכבר", האיסלאם לא יירגע, הערב-רב לא יירגע.
ה"אביב" הערבי, והקיצוניים הפנאטים בכל מושבם צוברים כוח. מטרתם הסופית: השמדת העם היהודי. ולא מזמן: 1) גם היטלר ניסה. 2)
אחמדינג'אד האידיוט מטהרן המצדד בהשמדת מדינת ישראל. 3)
אחמד טיבי משבח את המתאבדים. 4) העצים והסלעים המדברים עם המופתי ההזוי מההר שלא הלך אל מוחמד. כל הפרעונים של אז, כמו היום, יכלו להסתיר כוונותיהם ולשחק כפוליטיקאים. והם, מנחישותם כשוטים, אומרים בריש גלי כוונותיהם.
השמאל ההזוי אומר שהדברים נועדו רק לאוזני עמיהם ואילו המציאות מוכיחה מי האנשים שוחרי השלום, ויישבעו לך (ברומח אביריהם ובלשסע מתאבדים בחסרי מגן). האם מאן דהוא שלל מהם את הבחירה החופשית? האמת נמצאת אי שם בבחירה החופשית הערכית של אויבינו הפרעונים, כאז כן עתה.
לכן, "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו". היית בפועל בחירתם החופשית. ורצונו של אדם כבודו. האל אומנם נתן להם את הבחירה החופשית, והם בחרו... האל רק מוביל את הרשע בדרכו כדי להיענש על מעשיו. ורק מתוך עונש זה שקיבלו ויקבלו הפרעונים לדורותיהם יוצא עם ישראל לחירות.
וכדי להיות עם בן-חורין צריך הוא (עם ישראל) לזכור: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: [טז] כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: [יז] לֹא תִּֿרְצָח: [יח] וְלֹא תִּֿנְאָף: [יט] וְלֹא תִּֿגְנֹב: [כ] וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: [כא] וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: [כב] אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי.