לאחרונה נחשפה בציבור תופעה חדשה, לפיה בכירי צה"ל, המוסד והמשטרה, השתלבו בתפקידים הבכירים בחברות לחיפושי אנרגיה בים, מול חופי ישראל, ובחיפושי אורניום בנגב.
תוך הערכה והכרה ברקורד האישי והניסיון המקצועי של אנשים אלה שמילאו בתפקידיהם השונים, מתבקשות ועולות כמה שאלות ותמיהות המצפות לתשובות ולהסברים.
קישוט יוקרתי
מהו האינטרס והמניע של בעלי ומנהלי כל חברות חיפושי האנרגיה, למנות דווקא את הגנרלים של צה"ל והמפ"כלים של המשטרה לתפקידים הבכירים ביותר?. המדובר באלופי צה"ל,
גבי אשכנזי,
יואב גלנט וגיורא אילנד, ובמפ"כלים של משטרת ישראל,
משה קראדי ו
דודי כהן.
לפי מה שידוע לאף אחד מאנשים אלה, אין רקורד אישי, ניסון מעשי ומומחיות מקצועית בתחומי הפיננסים, העסקים, הגיאולוגיה הימית והקידוחים. האם אנשים אלה הם רק קישוט יוקרתי לחברות לצורך גיוס משקיעים? האם לאנשים אלה יש יכולות של "פותחי דלתות" לפוליטיקאים ולרגולטורים? האם אנשים אלה זוכים לתפקידים אלה בזכות קשרים ומחויביות של בעלי החברות?
על-רקע המחלוקת הציבורית הנימשכת בעניין קשרי הון ושלטון, ניתן להרחיב נוסחה זו לבעיה רחבה הרבה יותר. כוונתי לקשרים בין הון, שלטון, ביטחון ועיתון.
בהקשר זה ראוי להזכיר שתי עובדות חשובות לא ידועות. בטורקיה ובמצרים פועלות חברות עיסקיות גדולות, במגוון תחומים, בבעלות ובניהול של המערכת הצבאית, ללא פיקוח של המדינה.
